Golden Ages זה הרכב שבשמו נתקלתי לא מעט לאחרונה, ותמיד השם שלהם היה קשור לרימיקסים שהם עשו ללהקות שונות.
אתמול הסתובבתי לי בעשרות הפוסטים שחיכו לי בר.ס.ס. ובבלוג הנפלא I Guess I'm Floating, נתקלתי באי.פי בן שלושה שירים שהוציאה הלהקה.
מדובר שני קטעי אלקטרו פופ מגניבים ומצננים (בחיי שהייתי רוצה לתת רשימת השוואות למה זה דומה = אבל הבלוג הזה לא מבין באלקטרו פופ).
מה שכן, הבלוג הזה יודע לזהות קאוור בן זונה כשהוא נתקל בו, ולכן, לא יכולתי להתאפק והייתי חייב לשגר פוסט על השיר השלישי באי.פי, שהוא בעצם קאוור ללהקת האייטיז הכוכבנית לדקה וחצי – טוטו, עם שירם 'אפריקה'.
קאוור בן זונה, לשיר, ש-תודו, שהוא בן זונה.
האייטיז חזרו.
ברגע שהאלבום של אריאל פינק (המדהים) הפך להיות מוצר חובה בכל בית בישראל, אפשר היה לראות בזה הכרה ממסדית-קונצזוסיאלית שהאייטיז לגיטימיים שוב. ואני לא מדבר על אייטיז במובן של XTC או דייר סטרייטס, אלא אותם מקלדות מעופשות שהסאונד שלהם פתאום חוזר ומופיע בכל מיני מקומות.
וברגע שהקונצנזוס כבש – אין דרך חזרה. ככה גם להקת גיטרות קלאסית שחקקה את המושג 'ניינטיז' על פניה המחוטטות – הולכת בדרכי הפינק והאדם אנט.Electronic Anthology Project הוא צמד של חברי להקת Built To Spill - דאג' מארצ' וברט נלסון.
הצמד הקליט EP של רמיקיסים בסגנון 'רימיקס 12 אינץ" הזכור לטובה\לרעה מהאיטיז, עם שבעה שירי בילט טו ספיל – באייטיזיות. מכונת תופים וכל העמייט הזה.
כל שמות השירים הם היפוכים של שמות השירים המקוריים ומה ששמעתי נשמע בעיקר מוזר, אבל מוכיח שבילט טו ספיל זו להקה של שירים מעולים, שמחזיקים גם כשכל מיני רונלד 808 נכנסים להם ברבאק. זה מגניב וצונן וטוב לקיץ.
שלושה שירים אפשר לשמוע במייספייס, דיסק אפשר לקנות בסידי בייבי ושיר אחד אפשר לשמוע בסטרימינג כאן למטה.
Track Listing
ר01 I Dim Our Angst In Agony / (Goin’ Against Your Mind)
02 Age I Felt / (Get A Life)
03 At The Where / (The Weather)
04 Eels / (Else)
05 What If Your Dull / (I Would Hurt A Fly)
06 A Gloss Siren / (Israel’s Song)
07 Far Path Tall Sign / (Things Fall Apart)
פייר בנסוסן הוא אחד מנגני הגיטרה האקוסטית האהובים עלי והטובים ביותר בעולם.
אפשר לראות בו גיטריסט ג'אז, אבל זה יעשה לו עוול, כיוון שבנסוסן הוא הרבה יותר מג'אז ובכל מקרה כל ההווייה שלו איננה סטנדרטית;
קודם כל, הוא נצמד אך ורק לגיטרה האקוסטית ונמלט מ'סאונד הג'אז' המוכר והקצת משעמם בשלב זה של האנושות. שנית, הוא אימץ לחיקו את כיוון הגיטרה DADGAD שהמציא דיווי גראהם. נגינה ב DADGAD איפשרה לבנסוסן המון הרמוניות חדשות על הכלי, שאחרת לא היו מתאפשרות.
שלישית, הוא מושפע מאד מגיטריסטים-פולקיסטים מהאי הבריטי, דוגמת ברט ג'אנש יקירנו או דיווי גראהם והמעגל הזה. תוסיפו לכל זה את העובדה שהוא צרפתי-אלג'יראי ושכתוצאה מכך – עולם הדמיון מלא ועשיר בקונספטים ורעיונות לא-מערביים. דבר אחרון, הוא פינגרפיקר, מה שגורם לי ישר לאהוב אותו יותר.
כל זה הופך את בנסוסן ונגינתו לכל כך מיוחדים בשבילי ואת המוזיקה למרתקת.
אלבומו החדש Vividly יצא בסתיו הקרוב, ואלה חדשות נפלאות לחובבי ג'אז וגיטרות אקוסטיות באשר הם.
חדשות קצת ישנות אבל אני קולט שכתבתי עליהם רק בבלוג באנגלית ולא כאן – להקת הפולק-רוק החביבה Clientele, יוציאו מיני אלבום חדש. Minotaur ייצא ב-31.8 ויכלול שבעה שירים חדשים של ההרכב המצוין הזה + קאוור לשיר של אחת מלהקות הרוק הפסיכדלי האהובות עלי – The West Coast Pop Art Experimental Band. אני די אוהב את קליינטל, להקה נחמדה עם שירים מצוינים, אבל הרגע שהם נגעו בשיר של הווסט קואסט פופ ארט וגו' – זה תופס את תשומת הלב שלי הרבה יותר מבד"כ, וזו סיבה לחגיגה. As The World Rises And Fall לקוח מהתקליט השלישי המשובח של הלהקה האלמותית הזו – A Child’s Guide To Good And Evil (כתב עליו יפה היום בועז כהן בתרבות מעריב) – תקליט פסיכדליה מושלם וקלאסי.
הגרסה של קליינטל לשיר לא רחוקה מהמקור, אותה הגשה רכה ונעימה, תופים שקטים, חמוד.
חבל שהם לא נותנים לשיר טוויסט קטן, שנשמע את הקליינטל בתוך האינטרפטציה, אבל סה"כ כמו שאמרתי – חמוד.
אפשר לשמוע את השיר בסטרימינג מלא בדף המייספייס שלהם, אתם מוזמנים להקשיב ולהגיב פה מה חשבתם.
