אני הולך להיות מאד זהיר במה שאני הולך לכתוב

כדי לא לאבד את האמון היקר שקוראי הבלוג הזה, הרבים מכדי לספור, אני מניח, נותנים לי.
אני גם נזהר מאמירות צביקה פיק ב'כוכב נולד', בתכנית הראשונה של עונה חדשה, כשהוא משתאה מול המתחרה התורן שמסעיר את עולמו, ומכריז 'כוכב נולד # מתחיל עכשיו).
אני גם יודע שבסופו של דבר, את התואר שאני הולך להשתמש בו, אני עוד אגיד מספר פעמים השנה, אנחנו כולה בסוף ינואר, ועוד יום שבת היום.
וגם ברור לי שבאהבה כמו באהבה, הדלקות ראשונית לא נמשכת לנצח. אבל כן נמשכים היחסים, אם זו אהבה אמיתית.
וכל זה בא למעשה לומר, שהאלבום Checkmate Savage של הלהקה הסקוטית The Phantom Band, הוא הוא אחד מאלבומי השנה. כי כזה אלבום מושלם (כן, מושלם), לא מייצרים בכל יום. אני מוריד הרבה מאד כובעים בפני הלייבל Chemikal Underground (מוגוואי, צ'ה צ'ה כהן, אראב סטראפ, דלגאדוס) על ההוצאה המשובחת של השנה. אגב, האלבום יוצא רק בעוד כמה ימים, אבל לפני חודש הורדתי אותו במסגרת דליפה לרשת, ואתמול רכשתיו חוקי דרך eMusic – ברגע שנסתבר לי שהוא נחת על שרתיהם אתם יודעים, צריך לפרנס.

A Day To Be Remembered  – ההכרזה
phantom_album_release_flyer.jpg

חבורת סקוטים שפועלת כארבע שנים תחת שמות בדוים כמו Robert Redofrd, Wooden Trees ועוד, ועושה מוזיקה שקצת קשה לקטלג (וכמה אנחנו אוהבים כאלה). אבל מה שטוב בהם, זה שהם באמת חוצים ז'אנרים. תוסיפו על זה מפיק משובח כמו Paul Savage מהדלגדוס, וקיבלתם מתכון משובח במיוחד לאיך צריך אלבום להשמע בשנת 2009. פוסט פוסט. עברנו את שלב הפוסט רוק, עברנו את שלב הפוסט מודרני, זה הזמן להכריז – העשור הראשון של שנות האלפיים הוא בלתי ניתן לקיטלוג. איזה כיף לנו.

Richard "The Turd" Princeton שהוא כנראה מנהיג הלהקה, מקבל קרדיט של Harmonies and Libraries, וזו כנראה האמת לאמיתה לגבי האלבום הזה – הוא מלא בהרמוניות, והשכלה מוזיקלית מאד גדולה שמביאים חברי הלהקה שמנגנים כבר המון זמן ביחד, ומזקקת את העולמות שלהם למשהו באמת ייחודי ושונה מכל מה ששמעתי עד כה. חברי ההרכב גם מנהלים הרכב צד בשם Omnivore Demon שמנגנים בעיקר בתערוכות ומייצגי אומנות. ריצ'ארד עושה גם את חומרי הסולו הפולקים שלו. בהופעות שלהם הם מופיעים לעתים עם שקיות על הראש, בכמה הופעות היה להם ראש זאב ענק שמוציא עשן על הבמה, ובהופעות אחרות הם שמו סטפר כדי שהקהל יוכל לעלות על הבמה ולהתאמן ולעשות כושר בזמן שהלהקה מנגנת. הם גם נותנים דגש מאד חזק על הוויז'ואל שלהם, הפוסטרים ועטיפות האלבומים שלהם.

Halfhound

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


אז נניח, קחו טרק כמו 'האלפהאונד', שלוקח למקומות כמו טיוי און דה רדיו ואוקרביל רדיו, עם קצת מקומות של בוני פרינס בילי. הרפטטיביות של הבית מזכירה לי במקום מסוים מחוזות פאוסט-ים, אבל אז הכל מתנקה בפזמון שוב והופך לאיזה מאמבו-ג'אמבו שמוביל אחר כך לסיום עם סאונד של Metamphetaminn Blues של מרק לנגן. מוזר לא?

The Howling

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


או קחו למשל את השיר שפותח את האלבום, שנשמע שוב כמו איזה טיוי און דה רדיו בגרוב שלו, Neu! פוגש Can בסאונד שלו (ג'יזס, הפוסט הזה כבר עכשיו מפוצץ בנייםדרופינג, מעניין מה יהיה לקראת סופו), הקלידים של אנדרו אוקספורד, מאד מינוריים אבל נותנים רמיזות למי שלמד מה זה Moog ויודע איך להכניס את זה נכון, ובסוף זה מסתיים במעיין טייק-אוף על גוספל טוב. שלא נאמר אפילו השפעות של פולק סקוטי. מי אמר דיק גוחן?

phantom.jpg

Island

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


ואם כבר אמרנו פולק, ואם כבר אמרנו גוספל, אז בשיר שבע מתחבאת אחת מפנינות האלבום, בה האלבום מוריד הילוך בצורה משמעותית, ובמהלך תשע דקות, מתנגן לו איזה שיר עם סקוטי לא עתיק בכלל, עם הבל פה של Beta Band מאחורה, הכל גוספלי, מלא נשמה, כייף, רפיטטיבי, ולא נמאס במהלך כל תשע הדקות שלו

The Whole Is On My Side

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


והשיר שסוגר את האלבום המדהים הזה, The Whole Is On My Side, בו ריצ'ארד פרינסטון בקולו העמוק מגיש 8 דקות שמיימיות של סגירת אלבום, ומביא את וויל שף (אוקרביל) לפגישה עם ה Birthday Party, הקלידים מאחורה נותנים איזה Popul Vuh וHarmonia, ופתאום חותכים לאיזו הרמוניית Tears For Fears וסוגרים עם גיטרות מרוורבות עם תחושה חזקה של Mogwai.

שמעו, אני יודע שזה פוסט פלצני כי הוא מלא בשמות לא הכי מוכרים (Harmonia, אגב, קראוט רוק מדהים שאתם חייבים לשמוע), אבל אני מצטער, כי אין לי אחרת איך להמחיש את גדולת האלבום שלו מבחינת זיקוק הרעיונות, ההפקה, והכתיבה שלו. זה אחד התקליטים היחידים בשנים האחרונות, שאני אשכרה מבין מאיפה הם באים ומה הם רוצים לומר. לרוב, בכל השנים האחרונות, אני שומע להקות מעולות שטובעות במגניבות אינדי קשה, שצריך לעטוף אותה בדפים של ה NME ולזרוק לפח ולהשאר רק עם ה-core של הלהקה כדי להנות ממנה. אבל הפאנטום בנד, הצליחו לא להיות מגניבים, לא להיות חנונים, לא להיות שכלתנים אבל להיות סופר חכמים ואני חושב שבמקום מסוים זה גם תקליט שכל להקה יכולה וצריכה ללמוד ממנו. איך, למרות לידרשיפ של הכותב או הזמר בלהקה, נותנים ללהקה להתבשל כמה שנים טובות ביחד ולהביא מכל חבר הרכב את מה שהוא מביא איתו מהבית, לתוך המוזיקה. זה תקליט שנשמע חסר אגו, שנותן מקום לכל רובד בלהקה, וזה מה שעושה אותו כל כך גדול.
phantom2.jpg

אולי זה הזמן לעצור מלהשתפך עליהם, כי הייתי יכול לשבת עוד שעה ולכתוב כמה האלבום הזה גדול. תעשו לעצמכם טובה ענקית, לכו תקנו אותו בחנות, או בemusic בדיגיטלי, ותבינו על מה אני מדבר. תנו לו סבלנות, הוא לא בא בקלות, אבל הוא כל כך שווה את זה. ברוך הבא למועדון האקסלוסיבי של התקליטים שיעשו את 2009 שנה יותר טובה, וסוףסוף, הם לא באים מברוקלין. שברנו את המונופול.

לקנות דרך הלייבל, דיגיטלי, וויניל, דיסק
לקנות דיגיטלי ב eMusic

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה מתחרים על אלבום השנה ל 2009, סקירת אלבומים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על אני הולך להיות מאד זהיר במה שאני הולך לכתוב

  1. מאת נמרוד‏:

    אני לא בטוח את מי הקול של הסולן מזכיר לי (אולי אדי וודר? אללי!), אבל השירה הנקייה מהדקת את כל העניין למשהו הרבה יותר קל לעיכול ממה שהפוסט שלך מרמז. בהחלט יש סיכוי שההתלהבות שלך מוצדקת. בכל מקרה, נראה לי שמעקב בזמן אמת אחרי הבלוג שלך בהחלט צפוי לשפר את השנה המוזיקלית שלי…

  2. מאת יאיר‏:

    הי נמרוד –
    1. תעשה מנוי או רסס
    2. האלבום באמת לא קשה לעיכול, אבל הוא לא נתפס בשניה הראשונה

  3. מאת שחר‏:

    שמיעה שלישית של האלבום מתנגנת ברקע, משהו מתחיל לחלחל. אכן לא קשה לעיכול, אבל אני עוד לא לגמרי בטוח שהוא מושך מספיק מתשומת הלב שלי. עדכונים בהמשך.

  4. מאת דקסטר בוכניק‏:

    זה לא פוסט פלצני, זה פוסט פוסט – פלצני

  5. מאת יאיר‏:

    בוכניק – כן הא?
    איך ניסיתי.

כתיבת תגובה