אתמול נתקלתי במקרה בידיעה שהסבה את תשומת ליבי במיידית וגרמה לעולם מסביב להתבטל, לפוקוס שלי להתחדד, ולגרום לכך שאשכח למה באתי למחשב מלכתחילה.
אלבום חדש של The Church.
יש מצב שתשאלו את עצמכם "מי??". ובשביל זה, אני מצרף את הווידאו הבא:
httpv://www.youtube.com/watch?v=n3Ny7q2VlR8&feature=related
העניין הוא, שבדיוק כמו במקרה רלף מקטל ו'רחובות לונדון' שלו, קם הסינגל וגבר על יוצרו וקבר אותו בהחבא, מעיניו של הציבור והצ'רצ', כמו מקטל קשישא, הפכו להיות one hit wonders שאת להיטהם אי אפשר לשמוע.
ובכן, הצ'רצ' עברו המון מאז אותו להיט מהמאסטרפיס Starfish, והוציאו המון אלבומים, ושלא נדבר על הסולן\בסיסט סטיבן קילבי עם שמונה אלבומי סולו ומרטין-פייפר הגיטריסט עם פרוייקטי הסולו שלו. בקיצור, להקה של סונגרייטרים, עם רקורד אדיר, ורקורדס אדירים.
אני לא אכנס לגולל את סיפורה של הלהקה האוסטרלית הוותיקה שפועלת מתחילת שנות השמונים ועד היום, גם בגלל שהשעה שבע וחצי בבוקר ויש דברים לעשות, וגם בגלל שאני מודה ומתוודה שלא שמעתי את כל אלבומי הלהקה. אבל יצא שכל מה ששמעתי היה משובח במיוחד. הצ'רצ' תופסים מקום טוב ברשימת להקות קאלט, כאלה שלמעריצים שלהם יש כל פיפס שהלהקה הוציאה. ועם כאלה סונגרייטרים- אין מה להתפלא.
בכל מקרה, Untitled #23 הוא האלבום החדש שיצא ממש היום מבית הצ'רצ'. נחשו מה? זהו אלבומם ה-23 של הלהקה, הישג מרשים במיוחד. וזה מרגיש שעוד היד נטויה. אין פה חידושים והפתעות ומופעי פירוטכניקה, פשוט עשרה שירים משובחים, כאלה עם לחנים טובים, הוקים, עיבודים מצוינים, נגינת הגיטרות הקצת-פסיכדלית קצת-אפלה קצת-הזויה, הרגילה של הצ'רצ' וכל האלמנטים המוכרים למי שאוהב את הלהקה הזו.
httpv://www.youtube.com/watch?v=4CDYSigxZ2E
אני לא יכול לכתוב יותר מדי על האלבום כי שמעתי אותו פעם אחת בינתיים (אחרי שנתקלתי בידיעה על האלבום החדש, אצתי רצתי ורכשתיו דיגיטלית מאתר הלייבל שלהם אתמול בלילה), אבל לפי ההקשבה הראשונה אני מנחש שצפויה לי דרך של גילוים עם האלבום הזה.
אני מצרף שני קטעים להאזנה, תהנו וקנו את האלבום (יש גם בוויניל!)
Cobalt Blue
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
Deadman's Hand
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
וויניל, תודה.
אני קצת פחות מתרשם מהם. ככה, פתאום. לא מוצא שם את הקסם של התקופה האמצעית שלהם (בעיקר), גם אחרי ששמעתי חלק מהחומר שלהם בשנים האחרונות. די מרשים שהם פעילים עדיין, אחרי כל מה שעברו.
אבל משהו שם… כבר לא מסתדר לי כ"כ. תמיד תהיתי איך הלהקות הצעירות של זמננו (של פעם) יסתדרו בתור להקות דינוזאוריות משהו. הנה הרגע הגיע. וזה לא מצודד במיוחד, אני חייב להגיד.
קצת עצוב אפילו. אבל זה לרוב עצוב.
להקה נהדרת, כתבת יפה, אני אוהב אותם, אבל עוקב רק בדילוגים, רק כשמתחשק לי, הם לא טובים כמו פעם לטעמי אבל הם לא רעים כיום
יש לי 12 תקליטים שלהם, ועוד סולו של ווילסון-פייפר (נהדר) משנות השמונים, וגם אלבום קאוורים מוזר למדי שהם הוציאו. מאז 1994 אני לא עוקב אחריהם, אלא (כמו שרון רז) פה ושם. אני עדיין אוהב את האלבומים הישנים. מאוד.