ציפורים לא בניוטרל – Avocet של ברט ג'אנש


לאמנים בעלי קריירה ארוכה, יש את הפריווילגיה הנפלאה להמציא את עצמם מחדש ולחדש. לא תמיד זה עובד טוב, אבל חייבים להעריך אותם על הנסיון. הרבה פעמים, הבלחות חד פעמיות של משהו חדש עבור האמן, לא מגיעות לתפוצה רחבה, כי אחרי כמה שנים, האמן מתויג בתור משהו מסוים ולכן מי שלא חופר את הדיסקוגרפיה שלו כדי למצא את אלבומי אמצע הקריירה האלה שמגיעים אחרי שלאמן נמאס קצת לעשות את מה שמצפים ממנו – עשוי לפספס את אותם חידושים והמצאות.
אתן דוגמא : ניל יאנג נתפס בתור סינגר\סונגרייטר אקוסטי או חשמלי. אבל רק מי שיחפור את הקטלוג של יאנג, יגיע לאלבום כמו Trans משנות השמונים, שהוא אלבום מסונתז ומלא בווקודרים. זה גם חרא של אלבום, אבל צריך להעריך אותו על הנסיון (כנ"ל אלבומיו Landing On Water, Everybody's Rocking ו-Life). מזל שהוא הביא את Freedom ב-89 כדי להציל את העשור הזה מאבדון טוטאלי.
Love של ארתור לי היא גם דוגמה טובה. הרי Love מזוהים יותר מהכל עם Forever Changes הפולקי-פסיכדלי, אבל לא רבים הגיעו לצדדים הרוקיסטים המחוספסים של האלבומים Four Sail או למשל אלבומי הסולו של ארתור לי.
לא הרבה אנשים הגיעו לאלבום המופת One World של ג'ון מרטין מ 77, שנעשה לאחר תקופה בג'מייקה והסתחבקות עם לי סקראץ' פרי שפתח למרטין את הצורה ולימד אותו משהו חדש על גרוב.

ברט ג'אנש, מזוהה כסינגר-סונגרייטר ובלוזיסט. זו התדמית שלו. נכון ש99 אחוז מהקריירה שלו, הוא עשה בדיוק את זה – כתב שירים ושר אותם. אבל בגלל התיוג האוטומטי, הרבה אנשים מפספסים את אחד האלבומים היפים ביותר שעשה (והוא עצמו טוען כך) – Avocet.

הסיפור על הולדתו של  Avocet הוא די מקרי.
בסוף הסבנטיז באנגליה, תנועת הפאנק שעלתה חירבה לא רק את הפרוג-רוק, כפי שמקובל לחשוב, אלא רצחה את כל סצנת הפולק ותקעה לה סיכת ביטחון ענקית בלחי. הפנטנגל התפרקו כמה שנים לפני כן ולמרות שג'אנש המשיך להוציא אלבומים, נראה שהציבור לאט לאט החל לאבד ענין בטרנד הפולק וג'אנש נשאר למעריציו הרבים ולאט לאט ירדה ההתלהבות התקשורתית, שהחלה ב 1965 עם צאת האלבום הראשון שלו.
כמו כן, ברט אהב את הטיפה ולקראת סוף הסבנטיז, הטיפה החלה לאהוב אותו מאד בחזרה וכך גם ספקי האלכוהול.

ברט עשה טור בסקנדינביה עם מרטין ג'נקינס, כנר ונגן מנדוצ'לו (אני אתן לכם לנחש מהו הכלי הזה) והם ניגנו בהופעות קטע עם גוון ג'אזי, אז עוד ללא שם. שאל אותו המנג'ר הדני שלו למה הוא לא מקליט את זה. ברט ענה – כי אף אחד לא ביקש. בתוך חצי שעה סגר המנג'ר אולפן להקלטת הקטע וקטעים נוספים. דני ת'ומפסון גויס על עמדת הקונטרה בס ועוזר בהפקה המוזיקלית וכך נולד Avocet.

כך נראית Avocet

כך נראית Avocet

ואיך כל זה קשור לפתיחה? טוב ששאלתם. Avocet, לראשונה בחייו, הוא אלבום אינסטרומנטלי לחלוטין.
זה אלבום אינסטרומנטלי בעל קונספט ברור – קטעים על ציפורים. כל הקטעים קרוים בשמות של ציפורים שונות, ולמרות שאני לא צפר ולא יודע להבדיל בין סנונית לחופית צחורת ציפורן וכל מה שאני מכיר זה דוכיפת (ואגב, לא ראיתי אותן הרבה זמן, מה קורה איתן?) – זה מקסים לשמוע את הקטעים האלה ולנסות ולהבין את אופי הציפורים שעליהם הוא כתב את הקטעים.
שיתוף הפעולה בין שלושת היוצרים – ג'אנש, ג'נקינס ומרטין הופך את האלבום הזה לאלבום להקה בו לכולם יש תרומה חשובה ואפילו שווה. יש מספיק מקומות בהם ג'אנש נעלם לטובת הכינור של ג'נקינס, למרות שג'אנש לא מפסיק לנגן לרגע. ת'ומפסון עושה את מה שהוא עושה הכי טוב – נותן בסיס איתן וסאונד ג'אזי, לכלים המובילים. הנגינה שלו מלאה בנוכחות, מדויקת, מרגשת ויוצקת מימד נוסף של עומק לתוך הקטעים.
בסה"כ שישה קטעים יש באלבום. שיר הנושא הוא קטע בן 17 דקות שמצליח להשאיר את המאזין בתמונה לכל אורכו, ובצד השני של התקליט נמצאים חמשת האחרים. כך הקטעים משלבים נגיעות פולקיות, איריות, בלוז, ג'אז, קלאסי והכל כל כך מדויק ויפה ואני חושב לעצמי – כמה חבל שאתה צריך להיות מעריץ שרוף של ברט ג'אנש כדי להגיע לאלבום כל כך מקסים ומרגש. אז הנה, חסכתי לכם את הכוויות.

[אודיו]

Bert Jansch – Bittern
Bert Jansch – Kingfisher

[קנו]
אמאזון יו.קיי, ממש לא הרבה כסף

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת אלבומים, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על ציפורים לא בניוטרל – Avocet של ברט ג'אנש

  1. מאת סתו יער בר‏:

    אחד האהובים עלי. ידעת שלkingfisher יש עוד ביצוע עם מילים בשם cant hide my love?.
    נמצא באלבום sketches.

  2. מאת סתו יער בר‏:

    תיקון קל, השיר בשם Can't Hide Love

  3. מאת זיו רייך‏:

    מצוין

  4. מאת אורן‏:

    אם אני לא טועה, סייפן בעברית

  5. פינגבאק: John Renbourn – The Black Balloon מסע בבלון שחור « Ten To Butter Blood Voodoo

כתיבת תגובה