אסיפת המכשפות הארגנטינאית היא בעצם אחת מאבות המזון, פרטים בפנים

Josi's Psychedelic Breakfast
(כמה מלים על ידידי חוסי, שכותב את הפוסט הזה ועל הפינה הזו בכללי)

בדרך כלל אני בפינה הזו, לא מביא דעה , משבח או מוריד מערכם של הרכבים, אבל היום אני לא יכול להתאפק ואני חייב להתייחס לכבוד הגדול שנפל בחלקי להציג את אחת הלהקות החשובות של הדור השני של הרוק הארגנטינאי – Aquelarre. זכיתי לראות אותם כמה וכמה פעמים בהופעות חיות בזמנים הכי יפים והם היו מהשיאים הגדולים של הסצינה הארגנטינאית.
עם פרוקה של להקת Almendra, הסתיים מה שמכונה 'הדור הראשון' של הרוק המקומי ומ-Almendra יצאו שלושת ההרכבים החשובים ביותר במה שמכונה 'הדור השני' Pescado Rabioso  ,Color Humano ,Aquelarre .
בתחילת 1971, הם הופיעו כלהקה בלי שם, ולצורך הצגתם קראו להם "Trío Hector Starc", את השם Aquelarre (משמעות השם היא אספת מכשפות) הם הציגו רק כמה חודשים אחרי.
Aquelarre

Aquelarre התאפיינו בצליל ייחודי ובסגנון שקשה קצת להגדיר והקליטו את אלבומם הראשון בתחילת 1972. בשלב הזה הם היו להקה מאד משופשפת, כך שעוד באותה השנה ייצא אלבומם השני, Candiles וזכה בהצלחה אדירה. שנה אחר כך, הם כבר הוציאו את מה שהעיתונות המקצועית המחתרתית כינו 'תקליט השנה לשנת 73' –Brumas.
בשנת 74 הם עזבו את ארגנטינה המתוחה לטובת ספרד, לא הקרקע הנוחה ביותר ללהקה ארגנטינאית ששרה בספרדית, היות ולהקות רוק בספרד שרו בד"כ באנגלית.
למרות זאת, העיתונות אהבה אותם ואף העניקו להם סטטוס של ה-להקה שתלמד את הספרדים לשיר רוק בספרדית.
ב-1975 יצא בארגנטינה אלבומם האחרון בעידן הנוכחי – Siesta, הפעם, כיאה לתקופה, זה היה אלבום פרוג.

בשנת 1977 הם חזרו לארגנטינה ולפני הפירוק הם נתנו הופעה ענקית באצטדיון בבואנוס איירס במשך שלושה ימים (ונכחתי בשלושתם!).
היום ניתן להשיג את כל אלבומי הלהקה בבודדים, או בבוקסה.

[אודיו]

Aquelarre – Yo Sere El Animal Vos Seras Mi Duenio
Aquelarre – Cantemos Tu Nombre

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה Josi's Psychedelic Breakfast, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על אסיפת המכשפות הארגנטינאית היא בעצם אחת מאבות המזון, פרטים בפנים

  1. מאת ינשוף‏:

    בכל פעם שאני חושב אלמנדרה אני מדמיין את אנה על השטיח, והמוח רץ.
    תודה, חוסי, ותודה יאיר.

כתיבת תגובה