לפני כשלושה שבועות, ביקשתי מאיסר טננבאום לכתוב כמה מלים לזכרו של עמי טרייביטש, מתופף להקת הצ'רצ'ילים שנפטר.
מאד אהבתי את מה שאיסר כתב, ומכיוון שאני יודע שהוא גרפומן חבוי מחד, והמתופף האהוב עלי ביותר בארץ מאידך, חשבתי לעצמי – כמה נחמד יהיה אם איסר יכתוב סדרה של פוסטים על המתופפים שהשפיעו עליו. אז הנה לכם, כתבה ראשונה בסדרה. איסר טננבאום על באדי ריץ'. אליך איסר.
בגיל 69 נפטר באדי ריץ' מהתקף לב (שני) ומאיתנו נלקח לגאסי שכמותו לא היה ולא יהיה עוד.
מתופף ומוזיקאי בכל רמ"ח איבריו עד יומו האחרון. בלי גינונים מיותרים מעבר לתיפוף פרופר. וירטואוז עם נשמה ברמות שלא ידעתי קודם. עילוי טכני ומהפנט בפשטות שבה יצר יש מאין. בלי גדג׳טים, אלקטרוניקה ומחשבים, עם מערכת תופים קלאסית וינטג׳ית פשוטה, ועם קריצה תמידית לעבר הזוהר של מתופפי הג׳ז והביג בנדז המיתולוגיים מהם הגיח והתפרסם בשנות ה50. כריזמטי כפי שהיה עד גיל מופלג, קשה היה להסיר עיניים משתי ידיו ורגליו, מהבעות הפנים ומהזיעה הנשפכת על חליפתו מרוב תשוקת הנגינה וריכוז-על.
התחנכתי אמנם על יסודותיו של ג׳ו מורלו האגדי לא פחות, אך באדי היה האריה שבחבורה. המאסטר שבמאסטרים. הכי מהיר. הכי חזק. הכי טוב. יכולתו לנגן ביד אחת מה שטובים ממני לא מסוגלים בשתיים, רק מוכיחה כמה יכול להוסיף בידו השנייה למשחק בשתי ידיים. התופים היו קטנים עליו והוא עשה בהם שפטים, כרצונו.
אומרים שניגן במהירות של 20 הקשות לשנייה (!!!1200bpm). ספק רב אם יכולת כזו יכולה לשחזר את עצמה בדמות מחליפו.
אבל הערצתי אליו קשורה דווקא בכך שהתחנך ללא מורה, באי יכולתו לקרוא תווים, בעצמתו לצד רגישותו, בכך שניגן והופיע עד יום מותו, ועדיין בטרם עת.
צריך לצפות בבאדי ריץ' לייב כדי להבין במה דברים אמורים. לצערי ולשמחתי היוטיובים והדי.וי.דיז שהשאיר אחריו הם האנדרטה הכי קרובה שניתן עוד לבקר בה. לא תתחרטו. אולי כמה ימי דיכאון מהפער שתחושו, אבל משהו מהתופעה יחלחל אחר כך ובאדי ריץ' ישנה חייכם לעד.
איסר טננבאום
בתור מתופף צעיר (18), קריאה מפרי ידו של מתופף שהושפעתי ואני עדיין מושפע ממנו על מתופף קודם יותר שהושפעתי מהנגינה שלו רק ממחישה לי את האהבה והתשוקה לכלי שעוברת בדורות ומשפיע על הבאים, כל אחת בזמנה.
ריץ' מבחינתי הוא אגדה בעולם המוזיקה, כמו בן אדם שהנפש שלו ביטאה את רצונה על התוף, ואתה איסר, ההתרגשות מהנגינה ברוקפור עדיין חיה ובועטת.
פשוט קטע בלתי נתפס
יש בדיחה שמתחילה ככה:
"שני מוזיקאים ומתופף הולכים ברחוב …. "
אבל זאת רק בדיחה … אבל מצחיק האמת.
לא יכולתי לתאר את בדאי יותר טוב. מאסטר אמיתי שהפך מהר מאוד למתופף האגדי ביותר בעולם המוסיקה.
יניב וינר
פורטל תופים ראש תוף
roshtof.co.il