ראגא לפיטר ווקר ביום גשום

הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה, שבו אחזיק אלבום של פיטר ווקר בידיים הנרגשות שלי.
גם אני, בדיוק כמו רוב מי שקורא את הפוסט הזה עכשיו, לא ידעתי מיהו פיטר ווקר, עד שהתחלתי להתעניין בגיטריסטים שמשכללים את הגיטרה האקוסטית והופכים אותה למשהו שיוצריה לא תכננו עבורה.
פיטר ווקר הוא אחד מאותם גיטריסטים, שיכולים לעלות לך על העצבים אם אתה לא מקשיב להם במוד הנכון, ויכולים לשמש בתור הפסקול המושלם ל-Acid test, אם בחרתם ללכת בדרך הזו, עם או בלי האסיד.

הוא נולד ב 1938 בארה"ב, לבית מוזיקלי עם אבא ואם שמנגנים גיטרה ומנדולינה. הוא הסתובב הרבה בחוג הפולק של הסוהו הניו יורקי והתסחבק עם כוכבים כמו קרן דאלטון ופרד ניל. הוא עסק ביבוא של גיטרות מחו"ל, והסתובב הרבה. אבל לילה אחד בסן פרנסיסקו, הוא נכח בהופעה של ראווי שנקר ואז השתנו חייו.
פיטר ווקר ניגן גיטרה אקוסטית כמו אף אחד אחר, אולי קצת כמו Sandy Bull, אבל גם כן, זו השוואה מאולצת. הוא שיכלל את היכולות שלו וניגן מוזיקה מודאלית, פולק עם המון השפעות הודיות ופלמנקו. ב-1966 הוא הוציא את האלבום הראשון שלו Rainy Day Raga. זה היה ראגא מונומנטלי, שיצא לשוק שידע לאכול אלבום תובעני ויפהפה כל כך – קיבל את ברכת הדרך של טימותי לירי ויצא לחקור את עולם הגיטרה האקוסטית. אחר כך עוד הוציא אלבום נוסף ואז פרש לחיי משפחה באפ-סטייט ניו יורק, והתמקצע על פלמנקו.
Peter Walker - Rainy Day Raga
שנים אחר כך, גילה את המוזיקה שלו ג'ונתן רוזנטל שמפעיל כמה שנים את אח הלייבלים השווים ביותר כיום – Tompkins Square, ופיטר ווקר גילה לתדהמתו שלמרות האנונימיות היחסית שלו, דור שלם של מוזיקאים גדלו על המוזיקה שלו, שזה יפה בהתחשב בכך שהמוזיקה שלו יצאה רק על גבי תקליטים בזמן אמת ומעולם לא ראתה אור לייזר. אבל טומפקינס סקוור עשו אוסף טריביוט של הפיטר ווקרים של זמננו בדמותם של ג'ק רוז, סטפן באשו, ג'יימס בלאקשו ואחרים, ופיטר ווקר חזר לתודעה, חזר להופיע וקיבל הכרה על ידי דור חדש של מוזיקאים.

אז אני רק שמעתי עליו המון, אבל מעולם לא שמעתי אותו ואז נתקלתי בבלוג שהציע ריפ של תקליט שלו להורדה, וקיבלתי בעיטה למוח מהתקליט הראשון שלו, Rainy Day Raga. כל הדרון ההודי, האווירה המסטולית פסיכדלית, והטכניקה המרשימה עשו את שלהם ופיטר ווקר קיבל מקום של כבוד אצלי, בין הג'ון פאהי לרובי באשו. עכשיו האלבום שלו יצא מחדש על גבי דיסק לטובת דור שלם של מוזיקאים צעירים שלא ידעו את יוסף. עכשיו גם אתם יודעים למה רעדו לי הידים, עכשיו אתם יודעים מי זה פיטר ווקר.

[אודיו]

Peter Walker – Norweigian Wood
Peter Walker – Bianca
[מומלץ אם אהבתם] מוזיקה הודית, מדיטטיבית, רובי באשו, ג'ון פאהי, ראווי שנקר
[קנו, אל תהיו מניאקים] קצת אחרת

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק
פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת אלבומים, סקירת אמנים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ראגא לפיטר ווקר ביום גשום

  1. מאת דפנה‏:

    ייייששששששש!
    כבר מלא זמן לא התאהבתי במבט ראשון

כתיבת תגובה