אלבום חדש למאסטרו גלן ג'ונס

גלן ג'ונס, מורי ורבי, מוציא בימים אלו אלבום חדש בשם The Wanting.

אין הרבה אלבומים שמרגשים אותי כל כך כמו אלבום חדש של האיש הזה, שנחשב (וקצת בצדק) כממשיך דרכם של ג'ון פאהי ורובי באשו. אין ספק שהוא מושפע משני הענקים.
אבל, הוא מוזיקאי מספיק יצירתי ופתוח, כך שהוא מצא את הקול הייחודי שלו בעולם הגיטריסטים האקוסטים האינסטרומנטלים שהלכו בתלם של פאהי\באשו, קבוצה קטנה שכזו שגם אני משתייך אליה. והוא עשה את זה, בשלב מאד מוקדם בקריירה המוזיקאלית שלו, עם להקת העבר האדירה שלו
Cul De Sac.

המלודיות שלו, ייחודיות ויפות, הנגינה שלו עדינה, הסאונד חם והוא רגוע. כל האלמנטים האלה מתחברים יחד דרך הסגנון והכשרון שלו ויוצרים את מה שהוא.
בשונה מפאהי\באשו, הוא הרבה יותר רך ועדין מאשר האגרסיות של שני הקשישים, והמוזיקה שלו היא קצת כמו אי – טריטוריה מבודדת שהוא יצר לעצמו, שבה אפשר לבקר אבל לא להיות שייך לה. זה שטח בשליטה שלו, אבל הוא אחלה מארח.

Glenn Jones – Of Its Own Kind from Thrill Jockey Records on Vimeo.

בגדול, כשמקשיבים לאלבום הזה, כמו גם עם אלבומיו הקודמים, אפשר לשמוע שגלן הוא אדם מאד משכיל מוזיקלית, אדם שעבר כמה וכמה שעות של האזנה למוזיקה. היות וצריך את כל הצבעים בעולם כדי ליצור לבן, כך זה גם באלבום. מוזיקאי לוקח את כל ההשפעות שלו, מערבב אותן יחד ומוציא מוזיקה ייחודית שלא נשמעת כמו כלום, חוץ מאשר כמו עצמו .
סחטיקה גלן.

האלבום החדש יוצא בלייבל Thrill Jockey.
Glenn Jones – My Charlotte Blue Notebook

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת אלבומים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה