ברט ג'אנש מת בגיל 67

פעם, שוחחתי עם חבר יקר, על היום שבו כל הגיבורים ימותו. תהינו איך יראה העולם בלי ניל יאנג, או בלי ג'ף טווידי, או בלי וויין קוין, וסיכמנו שכשהמוות יגיע, הוא יגיע ונאכל אותו בקלות יחסית, כי לכל אחד באה שעתו. אני הסתייגתי ואמרתי, שביום שברט ג'אנש ימות, אני חושב שחלק מהנשמה שלי ישתנה.
ברט ג'אנש מת אתמול, 5.10 במהלך הלילה, אחרי מלחמה בסרטן.

אני לא נכנס כרגע להסביר מי זה ומה זה ברט ג'אנש. מספיק מלים שפכתי על זה בפוסט הזה, שאני ממליץ לכם, אם אתם רוצים להכיר את העולם האישי שלי, לקרא. אבל אפשר לומר בקצרה, ובצורה מאד לא מליצית, שהוא האיש ששינה את חיי. ואני חייב לו המון על זה. המוות שלו כואב כמו מוות של מישהו שהכרתי. ואולי בעצם, אחרי כל כך הרבה שנים, הכרתי אותו מקרוב.

במהלך אוקטובר אני מקיים שני ארועי ג'אנש.
1. את סונאר של שבוע הבא, אני מקדיש לו בתכנית מורחבת של שלוש שעות, שלישי בשמונה ברדיו הבינתחומי. ניתן להאזין און ליין. הנה הקלטה של תוכנית הרדיו שעשיתי עליו עם בועז כהן לפני כמה שנים ב-88

2. בחוג לתולדות המוזיקה, 31.10, אעביר הרצאה על חיי יצירתו המרתקת של ג'אנש. עוד לא יודע את השעה, אבל תעקבו דרך האתר שלהם

אין לי חשק לכתוב עליו יותר מזה כרגע. אולי זה עוד יבוא. בינתים קחו קסם.

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק
פוסט זה פורסם בקטגוריה אשכרה מתים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה