אנטי-מוזיקת-בוקר

אני מתעורר בשש בבוקר כל יום.
אני אוהב ללכת להתאמן על הבוקר, לטייל עם הכלב וכל הגרנולה הזו, בזמן שאין אף אחד בחוץ חוץ מכמה פסיכים כמוני. זה נותן לי תחושה שאני לבד בעולם, סוג של בטחון בצורה מסוימת.
בד"כ, אני מקשיב למוזיקה כשאני מתעורר, ובדרך כלל אני בוחר מוזיקה מטלטלת, לא נוחה, קצת שורטת, מה שקרוי אנטי-מוזיקת-בוקר.


לפני כמה ימים, דרך טויטר, למדתי על אלבום חדש של Chris Forsyth ו-Koen Holtkamp, שיצא בלייבל המעולה Blackest Rainbow ועונה לשם Early Astral.
זה, למשל, אלבום מושלם לאנטי-מוזיקת-בוקר והיא מתפקדת מעולה ככזו, כך שהיא הופכת להיות הפסקול המושלם לבוקר שלי. האלבום הזה, בדיוק כמוני, מרגיש שאין עוד אף אחד בעולם בשעות האלה.

שני קטעים בסה"כ, בני 17-18 דקות כל אחד. זה מה שמקבלים פה. אבל הוא עשיר בצורה מדהימה, ודחוס, ומרתק. גיטרות גבריות ורפיטיטיביות, שכבות על גבי שכבות של חשמל, מביאות את המיץ של Ash Ra Temple ביחד עם Popol Vuh, תחושה של בדידות עצומה וגם של צעקה גדולה.
אם אהבתם את האלבום המהפנט של Matt Baldwin (שיגיע לארץ לשתי הופעות איתי במרץ) – אתם תאהבו גם את האלבום הזה , אני משוכנע.
אני אקשיב לזה בבקרים הקרובים.

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת אלבומים, סקירת אמנים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על אנטי-מוזיקת-בוקר

  1. מאת חשצקד‏:

    זה טוב.

  2. מאת חשצקד‏:

    חבל שכשמגיבים המוזיקה נפסקת.

כתיבת תגובה