על פני האדמה

אני לא חסיד של ימי זכרון ממלכתים. או ימי ציון ארועים כאלה ואחרים שמוכתבים על ידי הממסד\מערכת החינוך\הכנסת\התקשורת\העולם.
לא מעריך את 'חג האהבה', ואין בי צורך ביום כיפור הממוסד כדי להסתכל פנימה, למוסר של עצמי. אני עושה את זה מדי יום. אני מאמין שהאדם צריך לזכור את היותו אדם בכל יום ויום, ברגעיו הקשים והקלים, להיות אחראי לעצמו, לקהילתו ולכדור הארץ שעליו הוא חי. להיות חסיד של אהבה, של חמלה ונדיבות, עד כמה שרק אפשר בעולם ההפכפך שלנו. ועדיין, הם ימים חשובים.

ט"ו בשבט, יום השנה לאילנות הוא יום חשוב כמו כל הימים שציינתי קודם. כי בשביל כל מי ששוכח לעצור ולהסתכל בתוך החיים והעולם שלו, זה טוב שפתאום מגיע אליו הצורך בהתיחסות, הישר לפתח הדלת.
בחודשיים האחרונות, עברתי לתזונה טבעונית, מכל מיני סיבות וערכים ולא נכנס לזה כרגע. אבל התוצר הישיר של התזונה הזו, היא ההערכה העצומה שקיבלתי לפרי וירק האדמה, על כל סוגיו. ההבנה שכל מזון בעולם שאני מחליט לוותר ולא לצרוך אותו, יסודותיו קיימים כבר בטבע, רק צריך לדעת מתחת לאיזה עלים לחפש – זו הבנה מרגשת, כי אתה מבין שהאדמה היא באמת התשובה.

יש משהו מרגש וגם מנחם בהבנה הזו. זה מרגש כי אתה מבין שעם כל הקלישאה והאשמות הניו אייג' שדובקות לזה – הדברים האמיתיים טמונים עמוק בתוך האלמנטים הפשוטים של החיים. הקיום שלנו, המזון הפיזי והרוחני, קיים בתוך שקד ובתוך מישמיש. זה מרגש, כמו הרוח של הכוסברה כשחותכים אותה. אני היום מבין את אייל שני הרבה יותר. הפיוט על העגבניה הוא ביטוי לרגש עמוק יותר ממה שנראה על פני השטח.

יש גם משהו מנחם בהבנה הזו, וזו כבר מחשבת זן פשוטה – אתה כלום והכל חזק ממך ואתה רק נוסע, עובר אורח בלי מזוודה, כמו שכינה זאת מורי ורבי אלברט בגר בסרטון הנפלא הזה.
כי אם החיים מתחילים בזרע האדמה, אותו אתה אוכל, ומשחרר חזרה לאדמה, ואתה חווה את המעגליות הזו דרך הגוף שלך ולא רק דרך קונספט באשראם רחוק – אתה מבין שבדבקות לתוך המעגל הנכון שלך, אתה תהיה בסדר גמור. ההתמכרות למעגל ההרמוני הזה, התזכורת היומיומית, פעם בשלוש שעות לפי התזונה שלי, שאני חלק מאותו המעגל, מנחמת אותי ומרגיעה אותי שלא יאונה לי כל רע. להפך, הדברים הטובים ביותר יכולים לקרות כתוצאה מכך.

ביום ההולדת לאילנות המיוחד הזה, אני חושב על האדמה ועל הקיום שלי בתור פישפש אחד מלא משמעות ומחפש משמעות על פני האדמה הזו. המחשבה הזו מרגיעה אותי ושולחת בי אור. והשיר שלא מפסיק להתנגן לי בראש מהבוקר, הוא השיר הבא, שבעצם אומר את הכל.

הילדים הם גשר לעצמנו שנתן לנו הזמן. 

חג שמח.

httpv://www.youtube.com/watch?v=APMHNVlt4oU

 

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על על פני האדמה

  1. מאת אתי‏:

    אין לי ספק שרק טוב יצא לך מזה. אתה לא הראשון בסביבתי שאימץ את האדמה.
    אולי גם אני אצליח יום אחד.

כתיבת תגובה