זה לא מקום שהיינו רוצים להיות בו

נתקלתי באמירה שכזו, שנערות ריינס מביאים איזה סוג של 'סטרוקס' לישראל, והייתי מפתח את הרעיון הזה אבל זה סתם יעליב את רועי פרייליך ולא בא לי שיתבאס. בטח לא כשהנערות האלה אחראיות על אחד האלבומים המצוינים ששמעתי לאחרונה ואני מרגיש שאני קצת חייב לו. כי במקום שבו הסטרוקס תמיד נחשדים אצלי ללהקת קטע שכזו, עם יותר מדי דברת, ופחות מדי אותנטיות, כשפרייליך פותח את הפה, אני מאמין לכל מילה שהוא אומר. גיב מי סאם טרות', אינעל דינק.

האלבום החדש, נשמור על החברים השני של נערות ריינס הוא שיחוק המחץ. גם הראשון שלהם היה אדיר אבל בשני יש כבר ביטחון של להקה שלא מתביישת, שמעיזה ונוכחת, וכמו ששמעתי פעם בהקשר של אלבום אחר – יש לה ביצים של שור.
אפשר להגדיר את נערות ריינס כפאנק רוק, אבל זה סתם חבל כי במוזיקה של הנערות יש המון גראג' ומוטיבים ששולץ האיום היה יכול לשכב פרקדן ולהאנח בשמחה. אני באמת מאמין שניר ויינשטין המתופף  וגיא גולדשטיין הבסיסט יכולים לעזור לרוקנרול העברי להשמע כמו שצריך, אנרגטי, חד, שפיצי, בנזונה, ולא כמו חיקוי של 1992 בפעם המי יודע כמה. ריינס שייכים לאיזו חבורה אקלקטית קטנה ומיוחדת, שמחייה את שפת הרוקנרול העברית, מתבלת אותה ומביאה תעוזה טקסטואלית שבכל פעם שאנחנו פוגשים בכזו – אנחנו משתוממים. אמנם אנחנו עם הספר, אבל נראה שכולם שכחו איך לכתוב, או לחלופין הקהל שכח בבית את הביקורת הספרותית\לירית הבסיסית ביותר (וזו הסיבה שצומחים פה יותר מדי רם אורנים, יוסי גיספנים ומירית מסיקות).

"שם הלהקה "נערות ריינס" נלקח מתוך "מילון עולמי לעברית מדוברת" של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, וכוונתו לנערות שאינן אטרקטיביות, שכדי להימנע מלהיראות עמן ברחוב דיזנגוף הסואן, צועדים עמן ברחוב ריינס הצדדי." (מתוך וויקיפדיה). אני דווקא ראיתי אותם מחממים את משינה בקיסריה (והם קברו כל סיכוי שמשינה יצאו אפילו רבע-טוב בהופעה הזו). הם עמדו מול קהל גדול שלא ידע מה לעשות איתם, קהל של חנויות נעליים בדיזינגוף.  דיזינגוף זה חרא של רחוב בכל מקרה וכולם יודעים את זה. החיים האמיתיים מתרחשים בריינס.

ונחתום בציטוט נפלא של אקו"ם בפרס מלחין השנה שניתן לנתן גושן :  בשירי אלבומו הראשון ובשירים שכתב לאחרים ניכרות השפעות של טובי הכותבים בסגנון מוסיקת הרוק הרך, ועבודותיו הראשונות מסקרנות לשמוע את המשך דרכו והתפתחותו כאומן יוצר.
בואי שרהל'ה, צריך ללכת. מהר.

[קנו] מוזיקה נטו (אם תרשמו בהערות ההזמנה את המילים small town romance, תזכו בהנחת עשרה אחוז)

[הופעות]

  •  10.3 ביט בחיפה ביחד עם נועם רותם והקליק
  •  26.3 קונטיינר נמל יפו
  • 23.4 לנון, עמק חפר

httpv://www.youtube.com/watch?v=yIobTWeI1CM&feature=player_embedded

httpv://www.youtube.com/watch?v=b9xKq-5tE1Q&feature=player_embedded

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה אלבומי 2012, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על זה לא מקום שהיינו רוצים להיות בו

  1. מאת מילהאוס‏:

    למה אי אפשר להשיג את האלבום בMP3??
    Bandcamp משהו?

    • מאת Yair Yona‏:

      מילהאוס – אפשר דרך וואלה מיוזיק. הייתי שולח לך קישור ישיר לאלבום אבל האתר לא מאפשר. סיבה הגיונית לכך – לא מצאתי

      • מאת מילהאוס‏:

        תודה. נרכש.

        לא ברור לי כל כך קשה לרכוש MP3. חיפשתי ארוכות בגוגל ולא מצאתי זכר לזה.
        גם לא ידעתי על וואלה מיוזיק.

  2. מאת המושל בכיפה‏:

    אתה כותב בצורה ממש מעפנה. מספיק כבר לדחוף את ביבי לכל מקום.

כתיבת תגובה