סתיו יהודי

בכל שנה, לדעתי כבר קרוב לעשור, יש לי מנהג.
בערב ראש השנה, סמוך לאיזור חמש אחה"צ, כשהרחוב מתנקה לגמרי, אני שולף את 'פעם בחיים' של עמיר לב, ומקשיב רוב קשב ל'ערב ראש השנה'. אני תמיד מחפש בו רבדים חדשים ואני תמיד מצטמרר מחדש כשהוא אומר כבדרך אגב את השורה 'פגשתי את השכן, זה שהילד שלו נהרג'.
רק אחרי שאני מרגיש את השיר הזה בכל הנימים, אני מרגיש שאפשר להכנס לאווירת חג.

אברהם חלפי הוא משורר שמצאתי כדובר שפתי. הוא לא היה גדול המשוררים העבריים, תואר שאני לא מבין איך אפשר להדביק אותו למישהו, אבל הוא היה חכם ורגיש מספיק להשתמש בשפה עדכנית וברעיונות מקוריים בשביל להעביר מסר. הוא היה אדם מעניין, כך מספרים עליו, אדם שחש את הליברל דופק בו, שמר כבוד לחילוניות אך בו בעת ניסה להפוך את עירו תל אביב למקדש קטן דתי\לא דתי.

בכל שנה, לדעתי קרוב לעשור, יש לי מנהג.
בערב יום כיפור, סמוך לאיזור שלוש אחה"צ, כשהרחוב מתנקה לטובת אנשים שהולכים לאכול ארוחה אחרונה ל 24 השעות הקרובות, אני שולף את התקליט 'משירי אברהם חלפי', שהלחין ברובו יוני רכטר ושר אריק אינשטיין. ואני תמיד מדלג לרצועה 'סתיו יהודי'. שיר פשוט, לא חתרני, לא הופך עולמות, סתם שיר כזה קטן שנותן לך הרגשה של שותפות גורל, של מישהו שלקח לעצמו תפקיד של דובר.

בכל שנה, אני מרגיש איך השיר הזה מחלחל בעצמותיי. בהתחלה, לא הייתה לי היסטוריה להרגיש איתו, אי שם בשנת 1999. אחר כך, כשגרתי בבירה הבריטית, הייתי שומע אותו בערב יום הכיפורים ומתגעגע הביתה. כשחזרתי, בשנים הראשונות, השיר הזה היה מזכיר לי את התקופה של הגעגועים הביתה. היום, השיר הזה הוא נוסטלגיה מעורבבת של חוויות ותחושות מפעם.

אבל, איפשהו, הוא עדין צובט אותי כאילו הייתי איזה עולה חדש או זר במקום מוכר. או שאולי יום כיפור, עם המשמעות הדתית הכל כך חזקה שלו, שלמרות שאינה מחלחלת אלי, בדרכה שלה היא כן. אולי זה הכיפור של כתבות על המלחמה הנוראית ההיא, שאתה לא יכול להמלט מסיפורי הגבורה ומהידיעה שאלפי אנשים יושבים וצמים תוך תחושת כאב אדירה על מה שהם איבדו.
אולי זו המילה 'כיפור', שחופרת בי וגורמת לי, מבלי להיות דתי, לחשוב על כל מה שקלקלתי השנה, ועל ההבטחה העצמית שהשנה גם אתקן.

ואולי זה השילוב של כל אלה, שהופך את יום כיפור ליום המיוחד ביותר בשנה. הוא לא נעים, הוא לא כייף, אבל הוא רגע של הפוגה, בהם אדם יכול לשבת ולהתענג על שיר כמו 'סתיו יהודי', לרדת לעומקו, מבלי להבין שירה, מבלי להיות דתי, מבלי להיות מגויס או משויך. כי זה סתם שיר, קטן כזה, שנותן לך הרגשה של שותפות גורל.

סתיו יהודי – מלים: אברהם חלפי, לחן: יוני רכטר

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

סתיו יהודי בארץ אבותי
שולח בי
רמזי אלול.

כבר משתגעות בי קצת
הציפורים הקטנטנות שורקות העצב
של יום הכיפורים.

אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמיים.
ופנים יהודיות מן הגולה
באפרפר נוגה
ירחפו לפני כסא אדון עולם.

ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה
בעומק עיניהן.

 גח"ט

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על סתיו יהודי

  1. מאת סביון‏:

    זה לא "סתם שיר" + "קטן כזה" לדעתי.

    תראה לי פאקן ישראלי משורר סינגרסונגרייטר עם אקוסטית ב 10 שנים האחרונות שהוציא שיר קטן כזה. אינדי כזה, חוצמזה כזה, נגב כזה, אנגלית כזה, כולם הרי יודעים לספר רק על עצמם כזה, עם שירים גדולים כזה.

    איזה הבדל.
    סליחה על הטון אבל אני פרועה על יוני רכטר.

  2. מאת יאיר‏:

    סביון – אני מסכים, זה ממש לא סתם שיר או קטן, התכוונתי שאין בו פומפוזיות, אין בו אמירות מרחיקות לכת. פשוט שיר קטן ופשוט ונוגע.
    גם אני פרוע על רכטר, למרות שרק עכשיו למדתי שיש ביטוי כזה..

  3. מאת ויקטור‏:

    אני רוצה להצטרף רגע לבטוי המהפכני החדש (הדי מבריק)
    ולומר שגם אני פרוע על יוני רכטר וכשהוא מובע ע"י שירתו
    וקולו של אריק איינשטיין זהו שילוב של מעטפת אלוהית חמה
    שחודרת אל כל תא ותא בגוף.
    התקליט הזה ספציפית הוא קלאסיקה ולדעתי הכי שלם שלהם.

    (אתה חושב אסלי פתוחים למפסקת ?)

  4. מאת ע.‏:

    משמח לקרוא.

    שי לחג – שירו של חלפי "תפילה" הוא אחד המעולים. וכשהברירה הטבעית שרה אותו הוא מצמרר אף יותר.
    וכשקוראים את השיר כולו (כולל החלקים שלא הולחנו) אז גם המלחמה ההיא, או כל מלחמה, מוצאת את חלקה הרע בשיר.

  5. מאת רונן‏:

    שיר מקסים ופוסט מקסים – תודה!
    גמר חתימה טובה

  6. מאת Jack-In-Box‏:

    אז רק אני אתן קונטרה?
    המילים עצמם של חלפי יפות, בזה אין ספק. גם אין ספק שהוא נותן אווירה מיוחדת. אבל הלחן של רכטר הוא לחן טוב כביכול, אבל די שמרני, ויש בו משהו מעצבן ונורא ישראלי. לפעמים "ישראלי" זה לחיוב, אך הפעם אני אומר זאת לשלילה. והכי מעצבן בשיר הזה זה הביצוע הפומפוזי וההפקה והתזמור המזוויעים. במקום פסנתר והקול של אריק איינשטיין, רכטר מעמיס פה סינטיסייזרים ותופים כאילו מדובר ביצירה של יס. וההפקה המלוקקת לא עושה עם השיר הזה יותר מדי טוב. רכטר לא הבין שבמקרה הזה מעט זה הרבה. חבל, כי יש לשיר הזה פוטנציאל, בטח בימים אווירתיים משהו כמו יום כיפור.
    ואולי זה בכלל בגלל שיום כיפור מביא לי את הסעיף.

  7. מאת שרון רז‏:

    אני עם רונן- שיר מקסים ופוסט מקסים, יופי, תודה

    לגבי יוני רכטר, אני מעריך אותו מאוד, אך מוצא את עצמי לא מסוגל להחליט כאן בין ה-פרועה על יוני רכטר (אחלה ביטוי…) של סביון לבין הפומפוזיות שג'ק אין בוקס כותב עליה, אני חושב גם וגם, יכול להיות? כנראה שהיה יכול להיות קצת יותר מינימליסטי השיר הזה, המוזיקה, ג'וני קאש באמריקן רקורדינגס סטייל, ניק קייב בבואטמן, ניק דרייק בפינק מון… לא?

  8. מאת סביון‏:

    יווו חבל שנתתי שם בדוי, איך אשמור על זכויות יוצרים ???? אלבש משהו ????

כתיבת תגובה