סקיצות מספרד

 

ג'וזפין פוסטר היא אישה מיוחדת.
כבר בתחילת הקריירה שלה, היה ברור שהיא קול שונה, וככל שעבר הזמן, הקול שלה רק הלך והתחדד לכיוון זמרת שנשלפה מ-1920, זמרת מלחמות שבוקע מרדיו AM מעופש, בלילות קיץ חמים במיוחד. כל החלונות פתוחים, אבא מתגלח, ילד אוכל מרק, אמא סורגת. קלאסיקה פטריאכלית.
כשהיא הוציאה את This Upcoming Gladness ואירחה את ויקטור הררו הספרדי על גיטרה, אני זוכר שישר חשבתי על הצמד הזה כמו איזו גרסה מודרנית ופחות ג'אזית של עבודות הגיטרה של לי אנדרווד וטים באקלי, כשהאחרון זנח את הפולק-פופ-רוק שלו והלך להתנסות בלהפוך את הקול שלו לסקסופון. הררו הוא גיטריסט נפלא שגם הוציא אלבום סולו אחד, שווה במיוחד.

לפני שנה הם הוציאו את Anda Jaleo, אלבום של שירי פולק ספרדים, יפה ומרגש. עכשיו יוצא אלבום נוסף בכיוון הזה, Perlas שמו, עם ויקטור הררו והלהקה שלו, ושמעו – זו חתיכת יציאה נפלאה.
מדובר באלבום מסוג האלבומים האלה שישר מעלים בדמיון אסוציאציות של נופים שלא ראיתי, אבל אני מנחש, בהתבסס על סרטים שראיתי, שככה הם היו צריכים להראות. אני רואה שמלות קיץ של נשים יפות, כסאות נדנדה במרפסת, חגיגות שיכר לתוך הלילה, פולקלור במובן הצבעוני והססגוני ביותר שיכול להיות, וכל זה מבלי לעזוב את הכסא. אלבום שישי בצהריים כזה, קלאסה כזו שלא תעזוב את האוזניים כל כך מהר, תענוג. מהאלבומים שמזכירים לי את הטוב שיש בעולם, את השפע, האדמה והרוח.

httpv://www.youtube.com/watch?v=JMPUmTXp8jA&feature=player_embedded#at=80


הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה אלבומי 2012, סקירת אלבומים, סקירת אמנים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על סקיצות מספרד

  1. מאת ערן‏:

    אוי זה מעולה זה. כיף.

כתיבת תגובה