הסאונד האורגני, המוזר והאנושי של Bola Sete

נתחיל מזה שאני עף על תמונת הפרונט של האלבום הזה, שאם יש בליבכם אהבה לבלאק קיז, אולי היא תראה לכם איכשהו קצת מוכרת.

Bola Sete הוא גיטריסט ברזילאי נפלא שהביא לעולם פיוז'ן בין פלמנקו של ג'אז לטיני, לנגיעות בלוז, בצורה מעוררת השראה. יכולות הגיטרה שלו כמובן פנומנליות ומרתקות ולאט לאט עם השנים, יותר ויותר מאזינים מגלים את המוזיקה שלו, והוא הופך להיות גיבור גיטרה אמיתי, מחוץ למעגלי הג'אז\לאטין, הרבה מהסיבה שהוא לא ממש עושה את שניהם. אמן הגיטרה Glenn Jones למשל, רואה בו השראה גדולה, ובמיוחד במאסטרפיס שלו Ocean Memories. ג'ון פאהי, מצידו, ביצע בתקליטים המאוחרים שלו, כמה וכמה קטעים של Sete, הוא גם כתב עליו ארוכות במגזין Guitar Player.

בשנת 1966 הוקלטה ההופעה הזו של Sete והלהקה שלו. הופעה מדהימה, אנרגטית ומוזרה קצת. הצליל שלהם חם ונעים, והנגינה שלו אחוזת אש וטירוף מחד ועדינה ורכה מאידך, והוא עושה את המעבר בין האנרגיות הללו, בצורה בלתי גלויה לחלוטין, אורגנית וחלקה, ומעביר את המאזין דרך שלל תמונות ואווירות.
יש התכתבות במהלך כל ההופעה בין המתופף לבינו, ושניהם משתמשים בכלים שלהם כדי ליצור אלמנט 'הקשתי' (מלשון כלי הקשה), והחיבור של Sete מהמקור הברזילאי שלו, אל תוך כל הסלט הססגוני הזה, יוצר תחושה של סמבה גדולה ושמחה.

חבל שלא הרבה מכירים את האלבום הנפלא הזה, הוא באמת אנרגיה נפלאה, וכמו שכתוב על גבי התקליט "Dig the weird, organic, humanized sounds he produces. Unbelievable!"
לגמרי.

Bola Sete – Soul Samba

Bola Sete – Coisa Número Um