מוריקונה אקספרימנטליוני

I come from a background of experimental music which mingled real sounds together with musical sounds.

הציטוט לעיל שמור למלחין העל, גיבור העם, Ennio Morricone. למי שלא מכיר את מוריקונה עדיין, מדובר באחד ממלחיני הסרטים הגדולים ביותר שהלכו על כדור הארץ, והאיש שכולם מכירים בתור מלחין מוזיקת המערבונים של סרטי סרג'ו ליאונה (הטוב הרע והמכוער, בעבור חופן דולרים וכו').
הוא, נגיד, אחראי על זה

וככה הוא מוכר בעיקר, בתור איש שכותב מוזיקה לקאו-בויז. ובכן, הבלוג הזה כתמיד חייב ללכת הצידה כדי לבדוק מה יש בשוליים של הפופולרי, בד"כ שם החיים יותר קשים מחד ויותר מעניינים מאידך, ועל כן לא אחרוג ממנהגי ולא אדבר יותר מדי על פסקולי המערבונים של מוריקונה אלא על משהו אחר, כי מעבר לאבק הדרכים בתלתליו של מוריקונה, היו עוד המון עיבודים ולחנים וסגנונות. 800 פסקולים בערך עשה האיש הזה. לא רע, לא?

אחת היציאות הטובות ולטעמי המרתקות ביותר של מוריקונה, היא הסרט Gli Occhi Freddi della Paura (עינים קרות של פחד, באיטלקית). מדובר במותחן של הבמאי Mario Girolami, שאותו לא ראיתי (ואראה בעוד כשעתיים), שיצא בשנת 71.
כאן, בשונה מבד"כ מוריקונה לקח את ההרכב  Gruppo Improvvisazione Nuova Consonanza שהוא בעצם יציר כפיים של מוריקונה עצמו, שכפי שגורס הציטוט לעיל, תמיד נמשך למוזיקה אקספירמנטלית. ההרכב משלב יסודות של ג'אז חופשי רדיקלי, רעשים ונויז, ופסיכדליה מוזרה, והכל מאולתר, כיאות לסגנון.

הדגמה של ההרכב, עם מוריקונה עצמו : 

אני לא יודע כמה אפשר לדבר על 'לחן' של מוריקונה בהקשר הפסקול הזה, שכן ההרכב המנגן אותו הוא הרכב מבוסס אילתור, אבל ללא ספק הנחייה והכוונה, תפירת סאונדים והשראה, הם של מוריקונה.
התוצאה היא לא פחות ממרהיבה ומרתקת. לא האזנה קלה, ממש לא, אבל מסתורית ואפלה, בין ג'אז פרוע לניסורים מוזרים ורעשים מפחידים ומסתוריים.

בקיצור, אם אתם קצת בעניין של אתגר ולראות צד אחר בעבודות המופלאות של הגאון הזה, ממליץ בחום לבדוק את הפסקול הפסיכותי הזה.

Ennio Morricone – Gli occhi freddi della paura [Part4]

Ennio Morricone – Urla nel nulla

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על מוריקונה אקספרימנטליוני

  1. מאת יוסי ביטון‏:

    האיש, ללא ספק, גאון
    גם מתוך המערבונים שלו אפשר למצוא פיסות שהן לא לגמרי "משחקי שליפות".
    יש לו יצירות שגורמות לי לקפוא לעתים, לשבת בשקט ולא לזוז עד שזה נגמר.
    the death of a soldier לדוגמה.

    סינמה פרדיסו, מלנה.. תענוג
    ואיך אפשר בלי המקצוען של בלמונדו?
    הבן שלי, בן שלוש, כבר מכיר את chi mai על בוריה, מהופנט ממנה גם אחרי שמיעה עשירית ברצף.
    והבן שלי יודע מתי מוסיקה היא טובה ומתי לא :)

    מה שהעלית כאן בהחלט קשה לשמיעה, אבל חתום כמוריקונה, אקדיש לזה זמן..

    תודה

  2. פינגבאק: סוסים חולמים במדבר |

כתיבת תגובה