סיקסטיז פופ ופסקולים איטלקים

ימים כאלה שסובלים מחוסר זמן נפשי ולוגיסטי, יותר קשה לדבוק באלבום אחד וללכת איתו דרך מסע וגילוי. אבל אלבום אחד, שבא לי לגמרי בהפתעה, מלווה אותי כבר כשלושה שבועות וממשיך לסקרן אותי כל פעם מחדש, וזה אלבום הבכורה של Maston, המתקרא Shadows שיצא אך לא מזמן.

אני מעריץ מוזיקאים שיש להם השכלה מוזיקלית (לא במובן האקדמי, אלא במובן קילומטראז' האלבומים שהם עברו וכמות החומר שעיצבה אותם להיות מה שהם), זה מתבל את הסלט של המוח שלהם בכל כך הרבה תבלינים טובים, שהאנושות מרוויחה תוצאות מפתיעות. מצד שני, זה גם יכול לתקוע את היצירה, כי מי ששמע כל כך הרבה, יכול ליפול למקום של תקיעות, כי כל דבר שהוא יצור, ישמע לו כמו משהו שכבר יצרו בעבר. הלוואי וכל אספני התקליטים בעולם היו עושים מוזיקה, היינו מקבלים רף חדש של מוזיקאים יוצרים, שמקפיץ אותנו מאה רמות אומנותיות קדימה.

מאסטון, להקה הקרויה על שם היוצר המרכזי מאחוריה פרנק מאסטון, הוציאה אלבום בכורה אדיר. הוא אדיר כי הוא משלב פסקולים איטלקיים מבית היוצר של קצת אניו מוריקונה והרבה ריז אורטוליני, כתיבת פופ של ברט בכרך ובריאן ווילסון והפקת סאונד בכיוון של פיל ספקטור, Broadcast וג'ק ניטשה. לא רק שמדובר בפיוז'ן מדליק לחלוטין של סיקסטיז פוגש פסקולים אפלולים, כתיבת השירים היא ברמה מאד גבוהה, והעיבודים נפלאים ומלאים בגיטרות סרף, המון נקישות וקליקים, הרמוניות, כלי נשיפה וכל מה שצריך כדי לעשות את יאיר שמח.

בהחלט יציאה מפתיעה וכייפית למי שמחפש פופ עשיר ומתוזמר בימים כאלה של פוסט-בחירות, זמן שכולנו צריכים בו קצת נחמה.

Maston – Strange Rituals

Maston – Young Hearts

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה אלבומי 2013, סקירת אלבומים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על סיקסטיז פופ ופסקולים איטלקים

  1. מאת kisuy‏:

    כיף פה!
    תודה

  2. מאת afarkeseth‏:

    באת טוב.
    תודה.

כתיבת תגובה