הרפתקת הקאנטרי של רינגו סטאר

קודם כל ולפני שנשכח, פירסמתי פוסט בבלוג התאום באנגלית, על האלבום החדש של Nels Cline. אז אם אתם חובבי עבודות הגיטרה הבלתי יאמנו של הגיטריסט הבלתי יאמן הזה, לחצו כאן.

מזג האוויר הזה, ביחד עם הופעת הטריביוט לג'ין קאלרק שצפיתי בה מספר פעמים השבוע, עושים לי חשק לקאנטרי ווסטרן.
אז פתאום עלתה לי בדמיון המחשבה על רינגו סטאר ונזכרתי שאני בעצם מאד אוהב את האלבום השני שלו Beaucoups Of Blues. האלבום הזה, יצא בשנת 1970 והוא כולו שירי קאנטרי ווסטרן, מופקים לעילא ועילא.

Ringo Starr - Beaucoups Of Blues

לרינגו תמיד היה fetish למוזיקת קאנטרי, והוא גם ניסה ללכת עם התשוקה הזו עוד בתקופת הביטלס בשיר Act Naturally. רק שאז, גם הביטלס לא ידעו לעשות קאנטרי ווסטרן וגם הוא לא היה זמר, הוא פשוט היה מתופף ששר את השיר.
באלבום השני של רינגו, שהוא לטעמי אחד מאלבומי הפוסט ביטלס הטובים שנעשו, רינגו הוא גם משופשף בתור זמר, גם הכתיבה היא משמעותית יותר טובה (נכתבה על ידי כותבי שירים מקצועים, כולל צ'ארלי דניאלס, כאשר רינגו בוחר שירים מתוך פיילת שירים שהוצעה לו) וגם ההפקה הופקדה בידי פיט דרייק מנאשוויל שעבד עם כל אמן קאנטרי שאתם יכולים לחשוב עליו. התוצאה, כאמור, נפלאה. האלבום כשל יחסית במכירות, ואולי זה מפני שהתקליט הקודם היה תקליט פופ בכל ולאנשים היה קשה לעכל את המעבר הסגנוני. כך או כך, יקח עוד שנים עד שרינגו יעמוד מול מיקרופון, בינתים הוא העדיף לקדם את קריירת הקולנוע שלו.

זה אלבום סימפטי וכייפי להעביר איתו אחה"צ. חסר לרינגו את הנשמה של הקאנטרי שיש לאילנות גבוהים כמו ג'וני קאש או טאונס ואן זנדט, ואין סיבה שתהיה לו בתור ליברפולי ששר אמריקאית. אבל עדיין, זה עובד בקטע של נעים ברקע, השירים יפים, העיבודים נוחים, ורינגו תמיד יעלה חיוך על הפנים, גם אם ידבר על שואה גרעינית.

האזינו כאן

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת אלבומים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה