התמונות שטבועות במוזיקה

בפעם הראשונה ששמעתי את המוזיקה של הפסנתרנית היווניה Tania Giannouli, זה היה בתערוכת ווידאו ארט בתל אביב, שבאחת העבודות השתמשו במוזיקה שלה. הסטייל שלה ישר תפס לי את האוזן. הוא היה מיסתורי, סינמטי, חי. הוא היה אדיר
האלבום החדש שלה Transcendence (שיצא בלייבל הניו זילנדי Rattle Records) הוא מרגש ומעורר השראה ולגמרי אחד האלבומים היפים שנתקלתי בהם השנה. אחרי הכל, הוא גרם לי ללכת לכתוב פוסט אחרי שחליתי בעצלנות כתיבה שנמשכת חודשים. זה כנראה אומר משהו על האלבום לא?
Tania Giannouli - Transcrnde

Obsession. זה היה הקטע הראשון שתפס לי את האוזן. טניה כותבת מוזיקה לסרטים, פיצ'רים ודוקומנטרים, מחול וגם פרויקטי אמנות ומיצבי וידאו. הסיבה שאני אוהב את המוזיקה שלה כל כך היא בגלל שהיא מציירת לי את הסצנה בראש, את הויז'ואל שאליו מצטרפת המוזיקה, גם אם המוזיקה לא נכתבה לשום ויז'ואל.
וככשמעתי את Obsession, זה היה נשמע כמו מוזיקה מסרט נשכח של אלמדובר. משהו בין 'העור בו אני חי' ל'דבר אליה'. מוזר, קצת מטריד, קצת מכווץ ומאד מאד יפה.
Tania Giannouli - Transcendence

כשהאזנתי לאלבום המלא, הבנתי שיש פה יותר מאשר הסצנות הקולנועיות שטבועות במוזיקה. זו הייתה הסתכלות רעננה ומעניינת על ג'אז מודרני, מוזיקה קלאסית ובדיוק המינון הנכון של 'נסיונות' מצד האנסמל שלה, שהולך צד קדימה וצעד אחורה בצבעים ובעושר הצלילי שהוא יוצק למוזיקה. פעם זה מעשיר, פעם זה מחסיר אבל תמיד זה בול מה שצריך.

בכל פעם כשאני מאזין לאלבום הזה, הוא מזכיר לי את האלבום של Eberhard Weber, הקונטרה בסיסט האגדי – Later That Evening. מוזיקה שיושבת ברכות על ענן, משקיפה מעל, לא נוגעת באדמה ושומרת על עצמה נקיה. זה גם הזכיר לי קצת את העבודות של Bernardo Sassetti, עליו כתבתי בזמנו כאן, במיוחד באלבום שלו Unreal:Sidewalk Cartoon.
כמו אלבום שהיה צריך לצאת ב ECM.
אפשר לרכוש את האלבום (דיסק\אמפישלוש) באתר של הלייבל או להקשיב פה למטה.
תהנו

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה אלבומי 2015, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על התמונות שטבועות במוזיקה

כתיבת תגובה