שירה שבטית במטוס הרעוע

אני טס מעל הקאנטרי סייד הצרפתי, מז'נווה לנאנט ומקשיב לאלבום היפה של פופול וו – Cobra Verde.

Popol v

כמו הרבה הקלטות אחרות שלהם, האלבום הזה הוא פסקול לסרט של וורנר הרצוג שעוד לא צפיתי בו. אני מנסה לקחת את הזמן שלי עם צפיה בסרטים שאת הפסקולים שלהם אני אוהב, כך שהמוזיקה תשאר עם המימד הוויז'ואלי שאני המצאתי
וזו תשאר הטריטוריה שלי בלי הכתבות חיצוניות. בינתים, זה הולך לי לא רע.

זה אלבום מאוחר של פופול וו, ובשונה מהעבודות הנפלאות שלהם מתחילת הסבנטיז \סוף סיקסטיז כמו Aguirre או Hosiana Mantra המופתי, אין בו את המימד המיסטי-פסיכדלי. זו תקופה אחרת בחיי הלהקה שבה חקר פלוריאן פריקה (האיש מאחורי הלהקה) את הכיוונים השבטיים, ושירה שבטית. כמובן, שהאסתטיקה של הלהקה נשמרת בזכות הגיטרות של דניאל פליישר והפסנתר העקמומי-ממזרי הזה של פריקה, שהוא הצבע המקשר בין כל האלבומים שלהם.
אני מסתכל מחוץ לחלון המטוס, כל מה שאני רואה הוא ירוק. השמש ממש מול הפנים שלי והכל כל כך שקט ויפה. המטוס מאד קטן ורועד דרך האוויר המוצק, והמוזיקה של פופול וו כל כך מרגיעה, כך שאני יודע שהנשמה שלי תשרוד, אפילו אם המטוס יתרסק.

נחתנו, המטוס לא התרסק, אני בדרך להופעה הבאה שלי בטור הזה בצרפת. מזג האוויר נראה נחמד. השבט שר בטקס מסורתי בעינים שלי. כאילו אומר לי שהגעתי הביתה. אולי אני תמיד בבית. תוכל להחליף שבט תמיד, אך תמיד תהיה בסדר.
השירה נמשכת, משדרת על תדר רגוע במיוחד במוח, השמש הארופאית מלטפת בנעימות, יצאתי מהמטוס. חי.

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת אלבומים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה