ראלף טאונר בלבונטין: אין צורך להסביר דבר

ראלף טאונר בלבונטין
אתמול בשמונה וחצי עלה בנאדם בן 77 לבמה, מחזיק גיטרה קלאסית. השנים ניכרות בו בפנים, ביציבה, בהבעות, בשפתיים המשורבבות.
ואז הוא התחיל לנגן ואור שלם צבע את החדר. מוזיקה שחיברה שברי מלודיות, הרמוניות מוזרות, מקצב פנימי שלא מיועד לתיפופי רגליים סטנדרטיים, סווינג ששמור רק למי שמנגן אותו כבר 65 שנה. רעיונות מלודיים והרמונים שאי אפשר להתחקות אחריהם ומורכב להבין אותן, גם אין ממש צורך.

ראלף טאונר מבין את המיתרים שלו מבפנים, הוא מנגן את הליפוף שלהם. הוא מתפייט על הגיטרה ועל אי השלמות האינהרנטית של מי שפעם החזיק כלי נגינה ורצה להביע רגע ולא טכניקה. הוא ניגן בערך שעה, לא דיבר הרבה, וכל שניה שעברה שם הייתה משהו שאי אפשר להסביר במילים, גם אין ממש צורך.

כשאתה מסתכל עליו אתה רואה באמת את הדבר האמיתי, אחד האחרונים מקרב הדברים האמיתים, אתה רואה איך נראה אדם שלא שואל יותר מדי שאלות. פעם בכמה זמן יוצא לי להתקל באדם שלא שואל שאלות. זה תמיד נותן השראה בטונות. לפני ההופעה אכלתי בפיצה שליד לבונטין. פתאום נכנסו אסיף צחר מלבונטין, (שאירגנו את פסטיבל הג'אז הזה והבריקו עם הבוקינג של טאונר), יחד עם אדם בן 77 מחזיק טרולי, ועברו דרך המטבח, לדלת האחורית של הבר בלבונטין, ונכנסו פנימה. וחשבתי, בהקשר של מה שכתבתי אתמול על אריק אינשטין, כמה זה הגיוני לאדם בשיעור קומתו ושיעור צניעותו של טאונר, לעבור דרך מטבח של פיצה לתוך מועדון מלא באנשים שחתך הגיל הממוצע שלהם הוא חמישים, מבלי שזה יהיה מביך לאף אחד. כולה אדם עם גיטרה, כולה מצרף כמה תווים. אין בזה שום דבר חשוב באמת, וטאונר יודע את זה. בגלל זה המוזיקה שלו ככ קסם ובגלל זה ההופעה שלו כזו מפעימה וממלאת את הלב.
חשבתי לכתוב על ההופעה של אתמול פוסט, אבל אז הבנתי שאין ממש צורך.
הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה הופעות, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על ראלף טאונר בלבונטין: אין צורך להסביר דבר

  1. מאת בועז כהן‏:

    רלף טאונר הוא אחד המוזיקאים הנערצים עלי בהסטוריה.

כתיבת תגובה