הצורה של ג'אז לבוא. מילה וחצי על פרד לונברג הולם.

כשאומרים צנון מרגישים את הלשון
כשאומרים בצל מקבלים תאבון
להגיד קולורבי זה כמו לצעוק
להגיד אפונה זה כמו לשתוק

כשאומרים ג'אז (בד"כ) מתכוונים לסקסופון.

אז זהו, שזה ממש לא נכון, ו-Fred Lonberg-Holm הוא הדוגמה לכך.
הולם מנגן ג'אז, פרי ג'אז ואילתורים על צ'לו, לא ממש הכלי הראשון שבא לראש כשחושבים על ג'אז. כשחושבים על נוקטורנו, מועדוני ג'אז ניו-יורקים וסאות'נ'קומפורט, לא בטוח שהולם הוא הבחירה הראשונה כפסקול. אבל כשמדברים על למתוח את גבולות הז'אנר, הולם הוא דוגמה הולמת.
MarekLazarski4-full
הולם הוא צ'לן משיקגו ששיתף פעולה לאורך השנים עם רבים וטובים בעולם האלטרנטיב (ווילקו, סמוג, ג'ים אורורק, בובי קון, וויל אולדהאם, קאליפון) לצד פיגורות ג'אז (קן וונדרמרק, ג'ו מקפי, פיטר ברוצמן) וביסס את עצמו כפיגורה בפני עצמה, כאשר הוא משלב את השפעות הפופ האפלולי יחד עם התנחלות נוחה על קו התפר שבין Sun Ra לפרעה סנדרס.
שלושת אלבומיו האחרונים, שהחלו בתור טריביוט לצ'לן הג'אז החלוצי פרד כץ, שכולם סובבים סביב מוטיב ה Valentine, הם פשוט בית ספר לאקספרסיביות מוזיקלית מפעימה, שלא מותירה לי הרבה ברירות אלא להיכנע, ליפול שדוד, ולחכות שהסערה הזו שנקראת לונברג-הולם תחלוף מעצמה, או שאוציא את הדיסק מהמכשיר.

השלישייה הזו, יחד עם Jason Roebke על קונטרה בס ו-Frank Rosaly על תופים שנותנים עושר הרמוני לצד ריתמיקה פרועה מחד ולא מורגשת מאידך, מהווים את הבסיס לטורנדו הזה.
Terminal Valentine, אלבומו האחרון מ 2006, והאלבום שפתח את הצוהר שלי לעולמו של הולם, הוא חתיכת מאסטרפיס גאוני, חתרני ולא מתפשר, שמציק ולא עוזב את המאזין בתובעניות מרגיזה שהמוטיב המרכזי בה הוא 'לא באנו לכאן כדי להנות'.
lonberg-holm
Three Note Song
שפותח את האלבום, נע באופן משוחרר עכבות ונטול שיקולים פרט לשיקולי האמוציות ומה משרת אותן נכון, והוא מפלרטט בין מלודיה לירית וברורה לגליסנדו חותכים, עמוסי פאניקה ואימה, ולמרות הגישה המהורהרת משהו שבקטע הראשון, מייד אחריו מתברר כי הולם אינו סתם בוהה באוויר, הוא החלטי ונוקב וזה בא לידי ביטוי בניסור המיתרים שלו ב Maybe It's Too Late. המקצב העצלני\חופשי של רוזלי, נותן להולם את הקרקע הנינוחה לצאת בריקודי פוגו של צ'לן בהיסטריה של פסקול סרט אימה מהסוג הטוב.
And You Smile, לו היה מנוגן על סקסופון או חצוצרה, היה יכול להיות קטע ביפ בופ אחד מני רבים, כשהוא מכיל איזו זיקה לווין שורטר או אריק דולפי, ומקס רואץ' יושב שם והולם, בתוף.
There Never Was A Reason, הוא הקטע היותר 'פופי' באלבום, עם מלודיה ברורה, סימטרית, מלאת עצבות ועומק, ליריקה עמוקה של פנס בודד בקצה של איזו שכונה מוכת גורל.

המוטיבים המרכזיים שאותם משלב הולם בחוכמה, העצב והמלנכוליה, ושגעון של צ'לן שרוצה ומצליח להוכיח שאפשר, שצ'לו זה בהחלט כלי להפיק ממנו פרי-ג'אז ואוונגרד מוקצן, שזורים באלבום הנפלא הזה שמפזז בקלות רבה בין סאונד אקוסטי, שקט ואינטימי לבין בלגן שלם והופכים את Terminal Valentine לאלבום מרתק וממכר. הוא אלבום קשה, למיטיבי לכת, אבל מי שיבין את השפה של הולם, יוכל לזכות בהצצה לעולם שאינו שגרתי, לצליל לא מוכר וטכניקה משונה של כלי שכביכול לא קשור למוזיקה שאותה הוא מנגן. מעל הכל, זוהי הזמנה לפואטיקה רומנטית של אדם בודד עם צ'לו, שרק רצה להגיד משהו קטן לעולם, ויצא לו מאסטרפיס.

להאזנה :
Three Note Song

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


There Never Was A Reason

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


Jesus Etc. – מהאלבום הקודם אבל הייתי חייב, בכל זאת, ווילקו.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת אלבומים, סקירת אמנים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על הצורה של ג'אז לבוא. מילה וחצי על פרד לונברג הולם.

  1. מאת ברק חיימוביץ'‏:

    נשמע כמו כוס התה (חליטה בלבד) שלי!

    תודה מר יונה.

  2. מאת ברוך‏:

    מענין, מאתגר, מושך לשמוע.

    תודה מר יונה.

  3. מאת איל‏:

    מעניין מאוד. אהבתי. בהחלט עושה חשק לעוד. נבדוק את האלבום כולו..

כתיבת תגובה