סיכום שנת 2008 – אלטרנטיבה לאלטרנטיבה


כן, עוד שנה חלפה. זו הייתה שנה משמעותית מאד. זו השנה שבה הצטרפתי רשמית לעולם החדש, כמעט והפסקתי לרכוש אלבומים פיזים, עשיתי מנוי באתר eMusic.com, כל חודש אני קונה 50 שירים ב 11 דולר, ומוריד חוקי ובאיכות טובה. גיליתי את השירות במקרה, אחרי שבדיוק כמוכם, גם אני טענתי לכל מי שרק מוכן היה לשמוע ש'הייתי מוריד בתשלום, בכייף, אבל אין אייטיונז לקהל הישראלי'. אז לשמחתי, האתר הזה מכיל 3 מליון שירים, ואני מוצא בו 99.9 אחוז מכל מה שאני מחפש. יש לו נגיעה ענקית לשוק האלטרנטיב, האקספירמנטל והאוונגרד, כך שאני מוצא את מבוקשי שם.

כל כך נכנסתי לכל הקטע של הורדות בתשלום, עד שמחקתי לחלוטין את כל האלבומים הלא חוקיים שהיו לי על המחשב, נשבעתי לתקן דרכיי, קמתי בבוקר, הרגשתי כמו עם והתחלתי ללכת. אני מאד מקווה שתעשו גם כן את אותה ההחלטה. זה מחיר זול ומשתלם ומעודד אמנים להמשיך ליצור. לכן, כדי לעודד את ההצטרפות, כמעט כל הלינקים המוצעים פה לרכישה, מובילים לדף באתר, שם אפשר למצא את האלבום, חוץ מבאלבומים ספציפים, שגם להם, לינקים ספציפים.
החלטתי שלא לכתוב עוד רשימת "הטובים של שנת 2008" שעוד פעם יככבו בו MGMT ועוד פעם TV ON THE (שכולנו יודעים שהוציאו אלבום ענק השנה), ועוד פעם ועוד פעם. החלטתי לתת ביטוי לאמנים הקטנים יותר, או לחלופין אלה שפשוט דפקו להם התעלמות מהאלבום, ושווה במיוחד להזכיר אותם פה. בכל האלבומים המפורטים כאן אני מאוהב. אלה שהורדתי ולא אהבתי – עפו מהרשימה הזו. הם מסודרים בסדר אקראי לחלוטין, אין 'תקליט השנה', יש ערימה של תענוגות סוניקייות. אז תהנו, ולכו לקנות.
(הערת הכותב -מאיזושהי סיבה,באמצע הפוסט, כל הטקסט הפך מודגש, ואין לי מושג איך לבטל את זה. עמכם הסליחה)

1. The Black Angels – Direction to See a Ghost, Light In The Atticblack-angels.jpg

אחד התקליטים המרעננים והכייפים ביותר של השנה שייך למלאכים השחורים. הם נקראים כך על שם השיר המפורסם של ה Velvet Underground
The Black Angel’s Death Song. ולא בכדי. השפעות המחתרת ניכרות בכתיבה שלהם שנוטה לתעתע ולזוז בין הפאנקיות של White Light/White Heat, לבין ג'ייסון פירס מספיריצ'ואלייזד. אני בכוונה בוחר את הדמיון לספיריצ'ואלייזד ולא לספייסמן 3 (הרכבו הקודם), מהסיבה שהאלבום הזה, עם כל הבלאגן והריוורבים האין סופים שלו, הוא עדיין מאד מופק, מסודר ומאד מוקפד.  זהו אלבומם השני, שיצא לאחר passover מ-2006. אני חייב לומר ש Passover בזמנו לא השאיר עלי רושם ענק, אבל בעקבות האלבום החדש שלהם, שמתי לעצמי למטרה לחזור לשמוע גם אותו. למי שמחפש רוק פסיכדלי מהכיוון הטריפי והפחות אלים או כבד, זהו אלבום מומלץ במיוחד.

You In Colour

רכישה
אתרשמי
מייספייס

Eighteen Years

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


2. Calexico – Carried To Dust, Quarterstick

calexico.jpg 

חסד נעורים. נשבע לכם. הכל תודות לחסד הנעורים במקרה של האלבום הזה. ההתחלה שלי עם קלקסיקו של 2008 הייתה בעייתית. רק חסד הנעורים הביא אותי לשמוע את אלבום הענקים שוב. באוקטובר קניתי את האלבום ובשמיעה ראשונה הוא לא עשה לי שום דבר. שבוע אחר כך ראיתי אותם בברלין בהופעה אחרי מופע פותח של 50 דקות תזמורת מריאצ'י שייבשה לי את המוח. כשג'ואי ברנס עמד על הבמה כשעתיים לאחר תחילת הערב, הוא כבר לא זכה לחסד ממני והלכתי בשיר החמישי. האלבום הזה זכה לתואר פספוס השנה מבחינתי והיה מועמד נהדר לא להכנס לרשימה הזו.
אבל אז, נתתי לו צ'אנס נוסף. ואז עוד אחד. ובפעם השלישית או הרביעית, נפתח המסך שכיסה את הסרט המדהים שיצרו הצמד ג'ואי ברנס וג'ון קונברטינו. סרט מסע שלוקח את מדבריות נוואדה במכונית עם גג פתוח, במרחבים שאי אפשר לנסוע בהם יותר מדי כי החול נכנס לך לנשמה. סרט שלוקח אותך לגיחות קצרות למקסיקו, לקצת תרבות יום א', ואז מחזיר אותך לעולם המוכר והנחמד המערבי שלך. דרמה במליון דולר, אניו מוריקונה ותאונות של סרטי ספגטי. אסופה ענקית של שירים קטנים וחודרים. לעזאזל, אפילו הלחשושים של ברנס כבר לא מציקים לי יותר. חסרים לי ה Black Light וה Sunken Waltz של האלבום, אבל אין מה לעשות. ישי שירים שהם חד פעמים ברגעים חד פעמיים.

טריילר אלבום

מייספייס
רכישה 

The News About William

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

3. Crystal Antlers – EP, Touch and Go
crystal.jpg

לפני כחצי שנה המלצתי עליהם, כשגילתי את הדף של הלהקה המשובחת הזו מסן פרנסיסקו. אז הם עוד היו ללא לייבל. בינתיים, הם הקליטו מחדש את הדמואים שהיו להם במיספייס, והוציאו אי.פי בלייבל הנחשק Touch and Go. הקריסטלס יוצרים פסיכדליה כבדה, מלודית ואמוציונלית מאד שמתכתבת עם להקת האם מאותה העיר – Comets On Fire. אורגנים דומיננטים ומפחידים, בס-תופים הולם, פצצה של דבר. אגב, האי פי הופק על ידי Ikey Owens  שעבד בין השאר גם מארס וולטה, מה שמסביר את הדחיסות והטורדניות שבסאונד שלהם.

Vexation

מייספייס
רכישה

  Parting Song For The Torn Sky

 

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


4. Dragontears – Tambourine Freak Machine, Bad Afro Records

dragontears.jpg
דראגון טירז הוא קולקטיב של אמנים מקופנהגן, דנמרק, שהתכנס על מנת 'לתת לשירים להתפתח בחופשיות באווירת הסאונד של אולפני The Black Torando'. כך, לפי המייספייס שלהם. מדובר באלבום נאו-פסיכדליה מדהים ביופיו, שכולל גם קאוור מפיל ל Masters Of War. השפעות ניכרות מצד רוקי אריקסון, ספייסמן3 והסילבר אפלז. השירים נעים בין מוד רפיטטיבי, בסגנון Can, ועד גיטרות כסאח שממוקמות במאדים מבחינת המיקס, ונותנות צבע אחר לאלבום. הסולן שלהם מזכיר בהגשה המלחיצה שלו את פיל קולינס פוגש פיטר גבריאל. אבל אל דאגה, כל קשר בין ההרמוניות והליינים של ג'נסיס, לבין החברה הדנים האלה – מתמצה בנושא השירה.  למי שיאהב את זה, מומלץ לבדוק את ההמלצה בפוסט הזה על אלבומם של הלהקה האוסטרלית  The Sun Blindness  ואת ה Black Angels

מייספייס
רכישה 

Sunrise

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

5. Okkervil River – The Stand Ins, Jagjaguwar

okkervil.jpg

כן. אני מסכים. בכניעה. איך לא הבנתי בפעם הראשונה ששמעתי את The Black Sheep  שלהם. איך לא נפל לי האסימון שוויל שפ הוא אחד הכותבים הגדולים שקיימים במוזיקה הפופולרית כיום?
וכן, שוב טקסס, כמו הבלק אנג'לס, כמו רות דולורס, כמו רוקי אריקסון. אוסטין, בירת המוזיקה, מנפיקה את אחת הלהקות הטובות ביותר שקיימות היום בז'אנר האינדי, על מה שזה לא אומר. הכתיבה וההגשה של וויל שפ חכמה, ונוגעת בתאטרליות רופוס-ווינרייטית (Lost Coastline), בקאנטרי-אמריקנה
(Singer-Songwriter) וגם באינדיות אלטרנטיבית וגם וואטאבר (Pop Lie, שהוא אחד השירים הגדולים של השנה). מבין כל הלהקות שמופיעות בסיכומי השנה וחוזרות על עצמם, אוקרביל נמצאים לסירוגין. וללא ספק, אוקרביל הם אולי אלה שמגיע להם הפרס הראשון באינדיות אלטרנטיבית פרה-פוסטית-פרה. כל כך טוב, כל כך מרגש וטוב.

Lost Coastline

מייספיס
רכישה 

Pop Lie

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

6. Grails – Take Refuge In Clean Living, Important Recordsgrails.jpg
גריילז, שהוציאו השנה שני אלבומים (וזהו הראשון מביניהם), לקחו ביחד עם ההרכב Conifer (שעליו אני דווקא לא כותב ברשימה הזו כי לא הספקתי להתעמק בו), את התואר 'ההרכב הכמעט-מטאל הפסיכדלי של השנה'. כן, אחרי ש OM הוציאו את Pilgrimage ולא שזה כל כך קשור, נותר חלל ריק עבור הרכב פסיכדלי כבד שייקח את ההשפעות של Hawkwind, יתבל בקצת פרי ג'אז, קצת אוונגרד, פתאום תזמורים, והרבה הרבה אפלוליות. בין האמבייאנט הטורדני שיוצר קטע כמו Clean Living לבין השפעות Earth מתובלות בקצת מזרח תיכון חדש (Take Refuge) לבין הפסקול של סרט האימה התורן
(11th Hour) – האלבום הזה משמש את פסקול רכבת השדים הפרטית של כל אחד ואחד מאיתנו.

Take Refuge


מייספייס
רכישה

Clean Living

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

7. Festival  – Come, Arrow, Come!, Language Of Stone

festival.jpg

האחיות אלקסיס ולינדסי פאוול הם הגרעין והמוח מאחורי ההרכב הברוקליני Festival. זהו אלבום הבכורה שלהן, והוא יוצא בלייבל המצוין של Greg Weeks  מלהקת 'אספרס'. זהו אותו הלייבל שהוציא את אלבום הבכורה של נועה בביוף השנה. האחיות פאוול מביאות פולק ילדותי במקצת, שפיצ'פורק הגדיר בביקורת בזמנו כ campfire chanting  או משהו כזה. יש משהו של מסביב למדורה עם גיטרה ראשונה בשירים האלה, שמגיעים למחוזות שבין ג'וזפין פוסטר (החומרים הראשונים) לבין סינגר\סונגרייטריות כמו מריסה נדלר (הראשונים גם כן). נגיעות פסיכדליות קלות ולא חופרות בתקליט שאפשר להרגיש בוסריות מסוימת בו, אבל בגדול ממצב את האחיות פאוול כצמד כשרוני בעל יכולת כתיבה והפקת לואו-פיי טובה. אני מהמר שבתקליט השלישי או הרביעי הם כבר יהפכו להיות כח משמעותי בסצנה המסוימת הזו.

Boxcar

מייספייס
רכישה 

Zebulon

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


8. Steve Tilston – Ziggurat, Hubris Records
tilston.jpg
סטיב טילסטון הוא האדם הזקן ביותר ברשימה הזו. פעמים רבות כתבתי על האיש המיוחד הזה, שמחזיק בתואר "הסינגר\סונגרייטר הטוב ביותר הפועל באנגליה היום". בעוד שאני לא נכנס לתכתיבים כאלה, כי בעיני ריצ'רד ת'ומפסון וברט ג'אנש עדיין נמצאים שם בחוד החנית, סטיב טילסטון היה ונשאר אכן כותב גדול, גיטריסט ענק וזמר מעולה. יש לו את האיכות הזו, בדיוק כמו לרלף מקטל או ניל יאנג, שאיתה הם יכולים לשיר את כרך 2009 של דפי זהב לבעלי מקצועות, ולעשות את זה אותנטי.המלודיות שלו שזורות בבלוז ופולק בריטי מסורתי, הרבה מאד מהנופים הכפרים של אנגליה משתקפים במוזיקה שלו, ובעוד שת'ומפסון (ב LA) וג'אנש (בלונדון) הפכו טיפוסים עירוניים למדי וזה בא לידי ביטוי באלבומים שלהם, טילסטון נשאר מטייל בקאנטריסייד, מה שהשאיר במוזיקה שלו איזו תמימות שקצת לא שייכת לשנת 2008, אבל איכות הכתיבה שלו כל כך גבוהה, כך שהתמימות נזנחת הצידה ונשארת מאחוריה אמת מאד גדולה. אגב, למי שלא שמע אותו אף פעם, ואוהב את ניק דרייק\ג'ון מרטין הראשונים – אני מאד מאד ממליץ על האלבום הראשון שלו – An Acoustic Confusion, שהוא מאסטרפיס מ 71. שום דבר לא השתנה. הוא עדיין פולקי, עדיין כותב מעולה, רק הקול, נהיה מחוספס יותר, כמו יין בקאנטריסייד.

The Water Hole

רכישה
מייספייס

The King Of Coiners

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

9. רות דולורס וויס – בעברית, אנובה רקורדס
ruth.jpg
זה יהיה קצת לא אתי מצידי לכתוב על אלבום שיצא בלייבל שלי. אני רק יכול להתיחס לאלבום הזה כפי שהתייחסתי אליו ביום שקיבלתי אותו, לפני שנחתם חוזה, לפני שהתחלנו לעבוד ביחד. מדובר באחד התקליטים הישראלים היפים ביותר בכל הזמנים. כך חשבתי בפעם הראשונה ששמעתי את העותק הצרוב שרות נתנה לי, וככה אני חושב גם היום. אה, ודבר נוסף, יהוא ירון גאון. כל דבר שהוא נוגע בו, הופך זהב.

באר שבע

מייספייס
רכישה

אשקלון

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

10. Paavoharju – Laulu Laakson-Kukista, Fonalfinnish.jpg

כן, זה בסדר, גם אני לא יכול לקרא. לא את שם הלהקה ובטח שלא את שם האלבום. נקרא להם לצורך העניין 'הלהקה'. אז הלהקה, מקורה בפינלנד והאלבום הזה יוצא באחד הלייבלים הטובים הקיימים בעולם כיום – Fonal. מי שלא מכיר – כדאי לו מאד, אבל על זה בפעם אחרת. ההרכב מקורו בשני אחים שהרימו את אחד האלבומים הטובים ביותר של השנה. שילוב ביזארי ומרתק של רעשים, אלקטרוניקה רכה, מוזיקה לטריילרים לסרטים, גשם, טבע, דבורים, מערות, לחשושים פאגאנים, קאט אנד פייסט, שירה אופראית, מקצבי דאנס ועוד ועוד ועוד. אין אפילו טעם לנסות להגדיר את הדבר הזה. הכל נשמע כמו יער. מכיל המון ולא מכיל כלום. קורה הרבה ולא קורה דבר. אולי זה משהו במים בחלק הצפוני של העולם, אבל ללא ספק זה דבר שאתם חייבים לנסות ואז תבינו גם אתם שאין בכלל טעם לנסות להגדיר את זה. זה פשוט בנזונה, שמצריך ממך הרבה הקשבות כדי להבין שהוא בן זונה, אבל זה מה שזה. וטוב שכך. זה מסוג האלבומים שמחזירים לי את התקווה ביצירה האנושית. בדיוק שחשבת שראית הכל, אתה נתקל באנשים מפינלנד.

Valo tihkuu kaiken läpi
 

מייספייס
רכישה 

Kirkonvaki

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

11. Matt Baldwin – Paths Of Ignition, American Dustmattbaldwin.jpg

מאט בולדווין הוא טיפוס מעניין. הוא גיטריסט אמריקאי אקוסטי מהעידן הנוכחי, מה שהיה אמור לשים אותו במשבצת ממשיכי ג'ון פאהי, אבל בולדווין הולך בדרכו שלו ומשלב גיטרות אקוסטיות נהדרות עם נגיעות סלייד וגיטרות חשמליות פסיכדליות קלות. הקטע שפותח את האלבום, קאוור להרכב Neu הגרמני, ויש עוד קאוור לJudas Priest מכל הלהקות. וזה כדי ללמד על הקו האומנותי הפתוח והמשוחרר של בולדווין. למרות שהוא לחלוטין מגיע מהאיזור של גיטרות פולק בלוז אפאלאצ'יות, הוא מפגין תפיסת סאונד חדשה ומעניינת יותר משאר הגיטריסטים בני זמנו. הוא מושך הרבה יותר לכיוון המלודיה הקלאסית והרמוניות לא שיגרתיות, ופחות שם דגש על יד ימין שלו ועל הטכניקה שלה. אם זה משנה משהו למישהו, האלבום הזה היה אלבום החודש של ג'וליאן קופ. לי זה לא משנה משהו.

רכישה
מייספייס : לא מצאתי. יש מייספייס אחד שעולה בגוגל שאמור להיות שלו, אבל זה לא נראה ממש כך.

Winter

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

12. Josephine Foster – This Coming Gladness, Bo’Weavil Recordsjosephine.jpg

ג'וזפין פוסטר הייתה מסוג הזמרות שהטרנד כיסה עליהם בזמן אמת ובגלל חוסר-הייפ או מגניבות, היא נשארה בתחומי ידיעתם של מעטים בלבד. גם אני, אני מודה, פספסתי אותה בתקליטים הראשונים. היה לה את השם של הזמרת האיכותית, אבל היא די הטרידה לי את האוזן. ובאותו הזמן, כמו כולם, העדפתי לשמוע את דוונדרה באנהארט. פוסטר שייכת לקטגוריה הנפלאה ששמה לא אומר שום דבר New Weird America. למה היא שייכת? כרגיל, כתב כלשהו חירטט מושג והדביק אותה בפנים. כל קשר בינה לבין האיש עם הכינים בזקן, או הדודה עם הנבל והפאתוס – מקרי בהחלט. אם כבר נכנסתי לזה, בטיעון הילדותי והמופרך ביסודו, אני אומר שהיא אוכלת את שניהם בלי מלח, וגם את מרבית סצנת הפריק-אסיד-פוסט-פרה-אינדי-שמינדי-פולק.This Coming Gladness תפס לי את האוזן ישר בשמיעה ראשונה ואז החלטתי לקנות את האלבום. זה מצחיק, כי האלבום הזה כל כך מוזר והזוי, מצחיק שדווקא הוא זה שהשאיר עלי חותם. האלבום הוא מסעה של זמרת פולק שהתחפשה לריטה הייוורת' פוגשת את ווירה לין, פוגשת תקליטי 78', נשמעת כמו אחת הזמרות באולמות הנשפים של לפני המלחמה, הוסיפה גיטריסט אה-לה Lee Underwood, ועשתה ב 2008 את מה שטים באקלי נגע בו ב Blue Afternoon וב-Starsailor – פולק פסיכדלי מתובל בפרי-ג'אז, אוונגרד וגיטרות אה-טונאליות. להגיד שזה פולק זה קצת עוול, כי תחומי הז'אנר נפרצו ללא היכר כמו הקרע בשוק ההון, רק שבניגוד לשוק ההון, עולם התיוג המוזיקלי כבר לא יתאושש. הפולק התחלק ועוד ייתחלק למאה אלף סוגים ובאמצע תהיה את ג'וזפין פוסטר המוזרה, עם השירה האופראית לפרקים והדומה לת'ראמין לפרקים אחרים. את העטיפה של האלבום מאיירת דמותה של פוסטר בציור מרוח, גם הוא די הזוי ומזכיר את סגנון הציור של ג'וני מיצ'ל. ולא בכדי, יש משהו באלבום הזה של פוסטר, שמתכתב מאד עם החומרים של מיצ'ל מאמצע הסבנטיז, במיוחד עם האלבום The Hissing Of Summer Lawns. יש משהו מצמרר באלבום הזה, מעבר לעובדה שהוא באמת אלבום מרגש, יש בו מעיין תחושת השקט שלפני הסערה, שבהרבה נוצר בזכות הגיטרות הא-טונאליות של Victor Herrero, כל מיני מפלים שקטים ותפקידים ששזורים היטב בלחנים של פוסטר, שאי אפשר לומר שהם יוצאים מגדר הרגיל, אבל ההגשה הכל כך ייחודית שלה, ביחד עם העיבודים, האווירה הכללית, והגיטרות האלופות של הררו, כל אלה הופכים את האלבום החדש של ג'וזפין פוסטר לאחד האלבומים הטובים ביותר של שנת 2008. כן, גם השנה, הטרנד כיסה על פוסטר. השנה, מרוב אינדי-שמינדי ולהקות The, שאין להם The בשם – המקום לשוליים הצטמצם בתודעה הציבורית, אבל התחזק מאד בנישות, ומי שצריך להכיר את זה – מכיר את זה.מילה נוספת על Bo’Weavil Records, לייבל בריטי שמתמחה בהוצאות של פולקים ישנים או דברים שנשמעים ישנים. בין היתר הוציא לפני כמה חודשים את אלבום ההופעה של Robbie Basho, אלבום של אן בריגס, שרון קראוס, ג'יימס בלאקשו ואחרים. מומלץ לבדוק את החומרים שלו, ולגבי פוסטר – טוב, נו, זה יהיה טיפשי מצידכם לא לבדוק את האלבום הזה.

All I Wanted Was The Moon

רכישה :
Boweavil – פיזי
Emusic – דיגיטלי

The Garden Of Earthly Delight

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

13. Jack Rose – Dr. Ragtime & Pals/Self Titled, Beautiful Happening jackrose.jpg
ג'ק רוז הוא אדם שראיתי מנגן בלונדון לפני שנה וחצי, הוא ניגן על סלייד אקוסטי, ראגא של 22 דקות ושם הבנתי שאת הכלי הזה אני צריך וזה מה שאני רוצה לעשות. ככה נפתח לי העולם המדהים של ג'ון פאהי וגיטריסטים מהז'אנר הזה. קצרה היריעה מלהכיל מי הוא ג'ון פאהי ומה המשמעות שלו לתרבות הגיטריסטים האקוסטים בארה"ב, אבל לגבי ג'ק רוז אפשר לומר שהוא אחד ממשיכי דרכו של פאהי וללא ספק הדמות הבכירה בז'אנר הידוע בכינויו American Primitive, מבין כל אלה הפועלים היום. ויש הרבה כאלה. וגם אני כזה.  מדובר באלבום כפול, Self Titled  יצא ב 2006 על גבי וויניל בלבד (מפנק מאד) והכיל מספר קומפוזיציות לגיטרה סלייד אקוסטית. האלבום הזה מיקם את רוז גבוה גבוה בז'אנר הזה, הצרה היא שהאלבום לא הודפס מעולם על דיסק, עד צאת המהדורה הזו. בחצי השני של האלבום הכפול, Dr. Ragtime & Pals, חורג רוז ממנהגו ומעשיר את הקומפוזציות בכלים נוספים, מנדולינה, קרש כביסה ועוד, ומוציא טיפה החוצה מהנופח הפסיכדלי-ראגא שלו ונותן הרבה יותר דגש לרג-טיים (כשם האלבום) במשמעות הפרה-מלחמת העולם שלו, הרבה יותר שורשי ולעתים על גבול הפארודיה. בכל מקרה, מדובר בדיסק כפול שווה במיוחד שיכול לתת הצצה נפלאה לעולם הגיטריסטים האקוסטים של אזור האפאלאצ'ים, והדגש החזק שמגיע מכיוון המיסיסיפי דלתא, שאופף אותם.

Revolt

מייספייס
רכישה

Linden Ave Stomp

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

14. Micah Blue Smaldone – The Red River, Immune Recordsmicah.jpg
הגיטריסט Micah Blue Smaldone, שייך לסצנה המצויינת של פורטלנד, מיין. מה שקורה שם זה הרבה פולק אקספירמנטלי, ודברים ביזארים השמורים למדינות שקטות, אשר הקרקע הנינוחה ורווית העצים שלהם, מרמזת על בעבוע מתחת לפני השטח. אדוארד נורטון לימוד אותנו באמריקה X שהדברים בפרברים אינם כפי שהם נראים, וזה נכון לסצנה של מיין, שמוציאה סוג מסוים של אלימות, גם בלי להיות ברוטאלים. בשני תקליטיו הקודמים, מייקה התבלט בתור גיטריסט פינגרפיקינג משובח וייחודי, שמצליח להוציא feel של 1928 מהגיטרה שלו. בחלק מהקטעים באלבומים הקודמים הוא גם שר, אבל דומה היה שהשירה מלווה בסה"כ את הנגינה ושזו האחרונה היא היא העיקר. באלבום החדש, הדבר שונה. מייקה מתבלט כסינגר\סונגרייטר לכל דבר שגם יודע לנגן גיטרה מעולה. האווירה שאותה יוצר מייקה היא מלנכולית מאד, שעומדת די בניגוד לקטעי הרגטיים הקורצים והשמשיים, אותם הציג בעבודות העבר שלו וכאילו מבגר אותו ושם אותו בליגה אחרת. בינתיים, בכל מה שהבחור עשה הוא פגע בול, וגם הפעם, האותנטיות נשפכת לו מהאוזניים. למי שרוצה לשמוע דברים נוספים שבהם היה מעורב, מומלץ לבדוק את הרכב האלט-אוונט-פולק Cerberus Shoal. ובכלל לבדוק מה יש ללייבל Time-Lag  להציע, בשביל המתעניינים בסצנה האקספירמנטלית של פורטלנד, מיין.

The Red River

מייספייס 
רכישה 
אתר רשמי 

The Clearing

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

15. Neil Young – Sugar Mountain – Live, Reprise
neil.jpg
רבות דובר על הארכייבז שניל יאנג מבושש להוציא ונראה שסוףסוף יצאו בתחילת 2009, במארז של 10 דיוידיז בפורמט בלו-ריי (מה שזה לא אומר). בינתיים, פינק אותנו יאנג (כי לא היה יכול להפסיד בקרב הבוטלגים מול דילן) בהופעה המדהימה שלו במאסי הול לפני כשנה. עכשיו, לפני מספר שבועות, הוציא יאנג את ההופעה הזו מ 1968, כמה רגעים לפני שיצא אלבום הבכורה שלו. מדובר במסמך למעריצים בלבד, שכן יאנג כל כך לא יאנג בהופעה הזו, בדיוק כפי שהאלבום הראשון שלו לא מייצג בשום צורה את מה שבא אחר כך. ואין מה לומר, ההשתפשפות עם הבאפלו ספרינגפילד עשתה את שלה, ואחריה הוציא יאנג את המאסטרפיסים שלו. בהופעה הזו, הוא מצחקק עם הקהל, מגיש גרסאות בוסריות לשירים ולא ממש משכנע. הייתי חייב לעבור למוד אחר של האזנה כדי להנות מהאלבום, והקשבתי לו כמסמך היסטורי. וככזה, זה יופי של מסמך. בשום פנים ואופן, לא הייתי מציג את יאנג לקהל חדש, דרך ההופעה הזו. עם כל הקסם שבה.

מייספייס : נו באמת
רכישה

Expecting To Fly

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

16. Kiss The Anus Of A Black Cat – The Nebulous Dream, Conspiracy Recordskiss.jpg
הלהקה בעלת השם המוזר, היא פרי מוחו הקודח של הבלגי סטף הרן. זהו אלבומם השלישי אאל"ט והוא הקודר ביניהם. מדובר בתצוגת תכלית מרשימה למדי של מוזיקה שמטרתה להעביר פאניקה טוטאלית. והיא מעבירה. האלבום נפתח ביצירה של 15 דקות, ששמונה הדקות הראשונות שלה זה חריקה של מתכת, משיכת קשתות ברגיסטרים הגבוהים ביותר, אבל זה עשוי כל כך טוב, כך שזה לא מעצבן את האוזן (שלי). והתיפוף הכבד והאפוקליפטי שמזכיר את סטפן אומיילי ואת Earth, נותן למושג  Doom, משמעות חדשה. אפשר למצא פה השפעה ניכרת של Current93 ושל וובן האנד, אבל הוא לוקח את זה רחוק הרבה יותר, למקום של לחץ ושל כאוס טוטאלי. השירה מתריסה אך ללא פאתוס, מיסתורית אבל לא קלישאתית. נשבע לכם שזה נשמע כאילו הוא הולך לצאת כל רגע מהרמקולים ולבשל אותי בקדירת מרק, יחד עם הגמדים שהוא תפס ביער האפל.גם הקטע השני ממשיך את הקו הזה, אבל בעודו פחות חופר, בגלל ההתחלה המינימליסטית יחסית שלו, הוא הולך ומתפתח והופך לאיזה מפגן שאמאני מוזר שנשבע לכם שהיה יכול להתאים לטקסים של הקו קלוקס קלן, משהו באווירה הצבאית, סולידרית ומגוייסת שבמוזיקה שלו, מושכת פנימה את כל השדים. האלבום דווקא נחתם בקטע אקוסטי, הרבה יותר 'שירי' ממה שהיה עד כה, מנוגד טוטאלי לאווירת האבסטרקט ששררה במשך כל התקליט. דווקא הקטע הזה לוקח למקום של קצת Richard Youngs או מייקל ג'ירה. קיצר, לעתים ביזארי, לעתים חופר, אבל כל הזמן שומר על עניין רב.

אתר
רכישה 

Misserere

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

17. The Sun Blindness – Like Pearly Clouds, Sensory projectssunblind.jpg
עיוורון השמש, הוא שמם של צמד אוסטרלים היפים שיצרו תקליט בכורה מקסים בשם Like Pearly Clouds. מבין כל התקליטים הפסיכדלים שברשימה הזו, זהו האלבום הכי relaxed מבין כולם. יש בו זרימה טביעת ורגועה של גיטרות אקוסטיות יפות וחשמליות פאזיות אך עדיין עגולות וחמות. הרמוניות יפות שמזכירות קצת ELO, וגם, במקום מסוים, את Simian. גם הם, כמו כל מי שהוזכר בז'אנר הזה ברשימה הזו, מוציא החוצה באופן ניכר את השפעות הספייסמן 3 שלו. רק שפה הכל על אסיד ולא על הרואין. אין אלימות, הכל יפה, כולנו שמש. בולט במיוחד השיר A Crack In the Concrete (For D Crosby). שבאמת מזכיר את האקורדים שקרוסבי היה מנגן בתקופתו היפה .מעין טייק-אוף על השיר 'קאובוי מובי' מהאלבום הראשון והמופתי שלו. מה שכן, צריך קצת יותר סבלנות כיוון שמרוב הריחוף שיש באלבום, לפעמים זה יכול גם להטריד את האוזן כשאין משהו שהולם בך קצב איפשהו מאחורה, אבל מעל הכל, ובסופו של דבר, זו אחלה פסיכדליה של שבת בבוקר, למשכימים.

מייספייס
רכישה

Sleep Inside

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

19. Robbie Basho – Born Ist Supreme, Bo'Weavil Records
אחד מתיעודי ההופעה החשובים ביותר בעיניי, שתופס את הגיטריסט רובי באשו בהופעה בגרמניה ב 1980. הצצה נדירה לעולמו של אחד המוזיקאים המעניינים ביותר שהילכו על כדור הארץ. כתבתי על האלבום פעם, הנה לכם

20. Brightblack Morning Light – Motion to Rejoin, Matadorbright.jpg
את האלבום השני של BrightBlack Morning Light, אתה יכול לאהוב או לשנוא. האוויר שמזיז את ממברנת הרמקולים באלבום הזה, הוא כל כך ספציפי, כך שלא יהיה ניתן למצא מאזיני אמצע שאוהבים את האלבום הזה לפרקים. מצד שני, אני כזה. הצמד הקליפורני הזה החליט יום אחד לעזוב את החיים בעיר הגדולה ועבר לצפון קליפורניה. בקיץ, הם גרים באוהל. בחורף, הם גרים בבקתה. את האלבום הזה הם הקליטו בניו מקסיקו, באולפן שמופעל אך ורק על ידי אנרגיה סולרית. בקיצור, הבנתם את הטיפוס. הציניות התל אביבית תאכל אותם לארוחת בוקר.ובכלל, ציניות זה הדבר האחרון שיש באלבום הזה. מוקלט ומופק יפה עם סאונד חם, הקולות מלחששים, האווירה גרובית\לאונג'ית\מורצ'יבית. הקטעים ארוכים, מדיטטיבים. מלאים בריוורב ומזכירים איזה תפר בין מאזי סטאר לבין Opal, ושאר מוזיקת שש בערב ברדיו. הכל רגוע. הכל, לעתים, יותר מדי רגוע. זו הסיבה שיש אנשים שלא יסחבו את האלבום הזה, כי הרבה לא קורה שם, אבל במוד הנכון, על הספה בבית עם ספר ועוגיות שוקולד צ'יפס, האלבום הזה עושה המון הגיון.

Hologram Buffalo

אתרשמי
רכישה

A Summer Hoof

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

21. Mudhoney – Superfuzz Bigmuff (deluxe)  + The Lucky Ones, SubPopmudhoney.jpg
אני מודה,
להיות יליד שנת 81, אומר להיות בן 10 כשנירוונה כבשו את העולם. זה אומר להיות בן 15 כשגל הגראנג' הגדול נגמר. זה אומר לפספס את הרוקסן בשניה ורבע. וזה אומר שהתבגרת לתוך הבריט פופ. הקשה.
אז מול הדיסטורשנים הכבדים של סאונדגרדן או אליס אין צ'יינס, הדכאון הצדקני של פרל ג'ם, והפופיות המכוסחת של סטון טמפל פיילוטס – מול כל אלה ניצב לו אחד אלוהינו – נואל גאלגר. וכשאני החזקתי את הגיטרה הראשונה ולמדתי לנגן את Wonderwall, חשבתי שנגעתי בקדושה.למזלי, שניה אחר כך, כבר אז הייתה לי אוזן מספיק מפותחת כדי לזנוח את הבריונים ממנצ'סטר ואת חוטבי העצים מהמערב הצפוני, לטובת פול קנטנר והג'פרסון איירפליין, או הליינים המשובשים של סטיב האו מ'יס'. ההזנחה הזו הייתה בעוכרי. ככה פספסתי את דור פוסט-הגראנג'. כי בהפסקה, כשעישנו סיגריות מאחורי הבנין וכולם דיברו על החדש של פרל ג'ם, האלה שפרצו לפני כמה שנים עם השיר והקליפ של הילד ההוא בכיתה וכו' וכו' – אני העדפתי את Saucerful Of Secrets. וכך יצא, שגדלתי להיות נער ממש שניה אחרי הבום הגדול של הגראנג', שכאשר כל החבר'ה דיברו על ליין סטיילי, אני דיברתי על אפרודיטה'ז צ'יילד. וכן. הייתה הפסקה אחת שמישהו שם לי את האוזניות על האוזניים, והשמיע לי את Every Good Boy Deserves Fudge של מאדהאני. וזה היה טוב, ומסעיר ומסקרן. אבל אני, כבר הכרזתי שאני לא אוהב גראנג'. אז שאני אחזור בי? ילדים בני 17 נצמדים לעקרונות שלהם כמו מתנחל לגבעה. רק בכח תשברו אותי.

אחרי 10 שנים, חזרתי לשמוע את מאדהאני, וגיליתי שחזרתי הביתה.כדאי להזכיר שהיה זה השיר Touch Me I’m Sick מהאי.פי הראשון שלהם Superfuzz Bigmuff, שעשה את כל ההבדל, והכניס את ה number 1 הראשון ללייבל קטן שהתחיל בכלל בתור מגזין – Sub-Pop. שנת 2008 הייתה חגיגות עשרים השנה למאורע הזה, חגיגות שבמהלכן הוצא האי פי הזה במהדורה חדשה, עם בונוסים ובגרסה של אלבום כפול עם ים מתנות. היה לי כייף.
ההוצאה המחודשת של סופרפאז-ביגמאף, שמגיעה בדיוק עם חגיגות 20 השנה לאלבום, וללייבל החשוב סאב-פופ, עושה צדק עם אחד התקליטים הגדולים ביותר בהיסטוריה של הרוק. לא רק שמדובר באוסף שירים מעולים, התרומה הישירה של הלהקה לרוק האמריקאי של שנות התשעים היא כל כך מכרעת, שאפשר לומר שמאדהאני שינו את פני ההיסטוריה, שבטוח הייתה נראית אחרת בלעדיהם. גרסת הדלוקס כוללת אלבום נוסף ובו הקלטה מהופעה, שידורי רדיו, גרסאות דמו, סינגלים שלא יצאו באי.פי בזמנו ועוד. יחד עם חוברת שמספרת את סיפור הלהקה, אתה מרגיש ומריח שוב את רוח הנעורים הזו.

אז מה, מאדהאני? או יה בייבי. טינופות כאלה. 4 גברים בני ארבעים שמשוכנעים בצורה פתטית למדי שהם עדיין בני 20. הם היו צריכים מזמן להצליח כמו שצריך, לבנות בית ולעשות אלבומים רגועים ונעימים. אבל מה לעשות שארבעת החולרות המיוזעים בגופיות סבא, החליטו שצריך ליצור את הקומבינה המושלמת, תרגיל העוקץ הגדול, של שילוב MC5 עם איגי פופ, טד נוג'נט ודטרויט – הרבה דטרויט. רקיחה של בליל בלוז-גאראג'-מיוזע, שמתובלת בבירה באדוויזר. לאורך השנים, עם המעבר בין לייבלים ותחלופה של חברים בהרכב, הלהקה הזו כמעט ולא זזה מילימטר. זה דבר חמור במיוחד להגיד על כל להקה בעולם. חוץ מעל מאדהאני. אצל מאדהאני, הסגנון הזה No Brainer, צריך לאמץ את גישת 'אין שכל – אין דאגות'. מאדהאני כותבים שירים של ילדים זועמים, לא באמת למדו לנגן 'כמו שצריך' (למרות שהם ממש משתפרים), ועיקר הדבר אצלם זו האנרגיה שעוברת בול ופוגעת איפה שצריך, ואז הנגינה או הטקסטים, מתגמדים בחשיבותם עד לכדי העלמות.

כי כשמרק ארם צורח את I'm Now מהאלבום החדש, אתה מבין שחזרת הביתה, והילד שבך קורא לך להשאר שם.מה שמביא אותי לאחד התקליטים הגדולים שיצאו השנה – האלבום החדש של מאדהאני – The Lucky Ones. במציאות שאנחנו חיים היום, קשה למצא את האלבומים שאתה תקדיש להם הקשבה אחר הקשבה אחר הקשבה, תדע כל תפקיד בגיטרות ותלמד בע"פ את תפקיד הבייס-דראם. זה בגלל שכל רגע יש להקה חדשה שהיא הכי טובה בעולם עד שאין לך זמן לשמוע את הכל ואתה רק צורך וצורך וצורך (או מוריד ומוריד ומוריד). במקרה של מאדהאני, עוברת כזאת אותנטיות מרשימה ועוצמתית, עד שהיא מושכת אותך אחורה להקשיב שוב ושוב לאלבום. אני חרשתי על האלבום הזה ללא הפסקה במשך חודשיים וחצי עד שכבר לא יכולתי לשמוע אותו יותר. ואז שמעתי אותו שוב כמה שבועות. זה כל כך חזק, השירים כל כך טובים, הם נשמעים כל כך טוב ומהוקצע ונותן בראש, עד שאתה מרגיש את נתזי הרוק שעפים עליך מהפה של מארק ארם. הם אולי אחת הלהקות היחידות היום בעולם שמצליחות להוציא באלבום את מה שהן מצליחות להוציא בלייב.

האלבום החדש של מאדהאני הוא לא אלבום גראנג' של להקה שאינה ג'ראנג'. זה אלבום בלוז-רוק-טינופת-סטוג'ס, של להקת בני 40 שהעיפו לקיבינימאט, את כל להקות הפיצ'פורק. בגרעפס אחד שמריח מבאדוויזר, הם אמרו יותר ממרבית הלהקות שהוציאו אלבומי הייפ השנה

.Sweet Young Thing (Superfuzz Bigmuff)

The Lucky Ones

רכישה – סופרפאז ביגמאף
רכישה – דה לאקי וואנז
מייספייס

The Open Mind (The Lucky Ones)

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

Mudride (Live, Superfuzz Bigmuff delux)

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

22. The Great Lesbian Show – You’re Not Human Tonight, Zoundslesbian.jpg
עוד להקה עם שם מיוחד, והפעם – מפורטוגל. לפני שלושה חודשים נסעתי לאירופה לכנס המוזיקה Popkomm (שם הופיעו עמית ארז ואטליז). אחר כך המשכתי לפורטוגל לחופשה של כמה ימים. בליסבון הסתובבתי בסמטאות יום אחד, ונתקלתי באוזן השלישית המקומית. היו שם דברים שהפילו אותי, אז ביקשתי מהמוכר שימליץ לי על להקה אקספירמנטלית טובה מפורטוגל. והוא המליץ על החבר'ה האלה. אלבומים כאלה זה בדיוק הסיבה שאני לא מנסה להיות מבקר מוזיקה מקצועי. אתה פתאום מוצא את עצמך מול אלבום שאין לך מושג מה לכתוב עליו. אז נתקעתי, והלכתי ללאסטאףאם שלהם. הנה מה שהם כותבים על עצמם. אני מסתפק בזה ובלהגיד לכם שאלבום כזה אי אפשר לשפוט בסולם של טוב ולא טוב. זה ביזאר לפנים ומענין לשמוע.
The Great Lesbian Show is an uncommitted Portuguese band: we do what we want,
the way we want to do it. The band hasnt got any rigid aesthetic direction, we
prefer to absorb the quintessence of all interesting sounds and creative
references. So, we can define The Great Lesbian Show as an exquisite cocktail of
several decades of rocknroll (and everything around) , comics and cartoons,
incredibly strange music, bizarre tales of everyday life, alternative films,
literature, etc.

On The Way To Fatima

מייספייס

A Safe Guide To Suicide

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

23.  Albert Beger – Big Mother, Earsay
albert.jpg
אני מצטער אם אני נשמע כמו איזו קלישאה חבוטה, אבל לשמוע את אלברט בגר מנגן סקסופון או חליל, זה באמת לשמוע איך אמת ועולם ריגשי פנימי, מתערבבים אלה באלה, ויוצאים דרך הקרן שלו. אולי הסקסופוניסט הטוב בישראל, וללא ספק אחת הדמויות המרתקות בסצנת הג'אז הישראלי, אלברט בגר מוציא השנה אלבום מופת. 'ביג מאדר' הוא אלבום שמוקדש לכדור הארץ ולבני האדם שאמורים לשמור עליו. אחרי שני תקליטי פרי ג'אז עם חמיד דרייק ו-וויליאם פרקר האמריקאים, בגר מוצא את עצמו בסערה מלודית. אלברט בגר הוא האיש שראה הכל, טעם מהכל והיה בהכל, וביג מאדר נשמע בדיוק ככה. כמו נגן שחקר את כל העולמות, לקח קצת מכל דבר הדביק הכל ביחד, ויצא ביג מאדר. גם ההרכב שלו מעולה ובעיקר מרשימה עבודת הפסנתר המעולה של אבירן בן נעים, שנותן לפסנתר ולאקורדים פרשנות חדשה, מנגן אקורדים מרובעים ונותן ספייס ונשימה בין אקורד לאקורד, בזמן שאלברט משתולל עם הסאקס.זה אלבום ספציפי לאנשים שאוהבים ג'אז בצורתו המאתגרת ,אולם זה לא פרי ג'אז או אוונגרד. בסופו של דבר מדובר באלבום מלודי מאד, 'בגרי' מאד עם חומרים מעולים, הקלטה טובה ונגנים מעולים. אחד האלבומים החשובים ביותר שיצאו השנה, ואם לא היינו מדינה של 7 מליון איש ומתוכם 500 ג'אזיסטים – ייתכן שביג מאדר היה פורץ דרך לסצנת הג'אז הישראלית.

קטע ווידאו מ 98

לא מצאתי מקום לקנות און ליין, לכו לאוזן

The One

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

24. Ulaan Khol 1+2

הפרויקט החדש של אחד המוזיקאים המעניינים ביותר שפועלים בשנים האחרונות בארה"ב הברית – Steven R Smith.
אני שם פה קטע אחד להאזנה, כדי להתרשם, אבל ביקורת בהרחבה תבוא ממש בימים הקרובים

Untitled 1

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

25. Beyond The Wizard’s Sleeve – Beyond The Wizard's Sleeve Ark1, The Third Mynd Recording
wizard.jpg
דואו לונדוני שמורכב מארול אלקן וריצ'ארד נוריס(ונגני חיזוק), שני טיפוסים ידועים בסצנה האלקטרונית של לונדון. מרייבים גדולים וליינים מופקים על ידם במועדונים שונים בלונדון, מגיח הצמד הזה ומסתתר מאחורי שולחן עם הרבה מכשירים וכפתורים ומוציא אלבום פיצוץ שמשלב פסיכדליית סיקסטיז, מקצבים אלקטרונים, כלים חיים ועוד השפעות. זה הרבה יותר דיסק של כלים חיים מאשר אלקטרוני, אבל הנגיעות האלה מעשירות את הצליל ויוצרות דינמיות סאונד מעניינת.

מייספייס
Get Ready To Fly

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

זהו, סיכום שנת 2008 הגיע לסיומו, קצת פחות מ 30 אלבומים שעשו לי משהו מאד חזק, שהייתי חייב לרשום עליהם את 4875 המלים האלו. 2009 תהיה שנה טובה מעולה גם כן, כבר ראיתי ש-Malajube מוציאים אלבום חדש במרץ, רק טוב יכול לצאת מזה.

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת אלבומים, סקירת אמנים, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על סיכום שנת 2008 – אלטרנטיבה לאלטרנטיבה

  1. מאת בועז כהן‏:

    An Acoustic Confusion של סטיב טילסטון מ-1971 אוכל כל אלבום ברשימה מעל, אבל זו סתם הערת ביניים קטנונית ומרושעת

    (-:

    חוץ מזה, אהבתי מאוד את ההליכה בצדדים הפראיים. מופע הלסביות של פורטוגל מספיק ביזארי בשביל לאהוב אותו ואת עיוורון השמש, צמד האוסטרלים היפים – אני אקנה במהדורת הדיסק בהזדמנות הראשונה.

    ואת הגיטריסט רובי באשו אני חייב להכיר לעומק.

    חוץ מזה, המלצה קטנה שלי ברוח הדברים שלך, אם כבר מדברים על שמאלה מהמרכז
    OUR BROKEN GARDEN
    מדנמרק
    http://www.myspace.com/ourbrokengarden

  2. מאת תום ארקין יגאל‏:

    טוב, ודאי לכל אחד יש את הרשימה ל 2008 שלו, ושמתי לב שכל הרשימות מאוד מאוד שונות זו מזו.

    כל הקטע שלך עם ה "אינדי שמינדי" הצחיק אותי. התחלת להתפכח.

    חוץ מזה, רשימה מושקעת .

  3. מאת שחר‏:

    סוף סוף סיכום אישי ואולטראלטרנטיבי, הקדמת אותי בכמה ימים (ובוודאי שבאיזוטריות). יש פה כמה דברים שהולכים למלא לי את סוף השבוע, תודה.
    ודרך אגב, malajube במרץ רק שניים ל-clearlake בינואר

  4. מאת יאיר‏:

    קלירלייק בינואר?? מעולה!!

  5. מאת תומר יודלביץ‏:

    היי יאיר,
    זוכר אותך לעוד לפני הרבה הרבה שנים מפורום המוזיקה של נענע, תמשיך עם העשייה המופלאה!

  6. מאת davecom‏:

    רשימה ממש מעניינת, יאיר. שמחתי לראות פה את Ulaan Khol. גיליתי רק עכשיו את השני בסדרה הזאת. בדיוק היום הסתובבתי באזור מושבה גרמנית / בקעה עם האלבום הזה בוקע מהרמקול החיצוני של נגן המפ3 בפלאפון שלי. כמו הערסים עם מזרחי או היפ-הופ באוטובוסים כאילו? אבל זה היה ממש ככה בעדינות ברקע, והשתדלתי להנמיך בכל פעם שמישהו התקרב. זה היה פסקול נהדר לשיטוט שבת צהריים בסתיו הירושלמי של אחד האזורים היפים בירושלים.

    אני אשתדל לבדוק חלק מהשאר ברשימה. כנראה שנתראה היום באוגנדה.

  7. מאת צחי רולניק‏:

    רשימה יפה מאד יא חביבי.

    את הדברים שלא הכרתי אלך לבדוק.

    אף פעם לא הבנתי את אלו שאומרים (ברך כלל מידי שנה) "לא היה מה לשמוע השנה".
    אני טבעתי גם השנה במבחר מסחרר של חדשים, ישנים, בהוצאה מחדש, בהוצאת דה-לוקס וכולי וכולי. יש עוד כל כך הרבה לשמוע קדימה אחורה למעלה למטה ועכשיו. מי שמחכה לעוד "קיץ של 67", "פאנק של 77" ושאר ירקות שעיתונות מוסיקה תמיד מוכרת כמו סחורה משומשת – יתקשה למצוא מוסיקה שתרגש אותה למרות שזו מחכה מעבר לפינה.

    ושוב אחלה רשימה או "שכוייח" כמו שאומרים בבית כנסת.

  8. מאת אודי ניב‏:

    כיף גדול.
    סיכום מעניין, פורה, שגם ימלא לי את הימים בקרובים.
    תודה

  9. מאת שרון רז‏:

    יאיר המצויין,
    זו אחלה רשימה ואחלה סיכום שנה מושקע, מקורי ומסקרן
    חלק מהדברים אני מכיר ואוהב, חלק התוודעתי בזכותך באופן כללי כמו ג'ק רוז הנהדר, טילטון, שאני עוד לא מכיר את התקליט מ-71 וכ"ו, חלק לא קטן מרשימתך אינני מכיר כלל ואני מאוד מסוקרן להכיר, במיוחד את הדברים הפחות "כבדים". יטופל בהקדם.
    תודה רבה וחג שמייח

  10. מאת נועה‏:

    קנית אותי עם אוקרויל ריבר, יהוא ירון ואדוארד נורטון.
    את השאר אני עוד צריכה לבדוק.

כתיבת תגובה