הגיבור הבלתי מושר 2008

טוב, חברים, הגיע סוף השנה, וכמנהגנו ב(ארבע? חמש?) השנים האחרונות, נרתמתי לפרויקט 'הגיבור הבלתי מושר' השנתי, בו קוראי וכותבי אתר 'השרת העיוור', כותבים על אלבומים שלדעתם לא זכו להתיחסות הראויה. השנה היו כל כך הרבה אלבומים טובים, ומספיק להציץ ברשימת סיכום השנה שלי כדי לגלות כמה גיבורים לא מושרים היו השנה.

ובכל זאת, חייבים לבחור אחד, ואחד אכן נבחר. הפרויקט החדש של סטיבן אר סמית', האיש והאגדה, הגיטריסט והקומפוזר המעולה, שמאחורי ההרכבים Thuja,Mirza,Hala Strana ועוד אינספור פרויקטים ומעורבויות שונות. Ulaan Khol הוא שם הבמה החדש שלו שמשמש עבור טרילוגיה חדשה שנקראת I, II, III. פשוט וקל. המוזיקה היא אבסטרקטית לחלוטין. מה שהוביל את הסיפור הדמיוני או הריאלי הבא:
————————————————–

כן, אני כבר מדמיין אותו. יושב שם בחדר הקטן והסגלגל שלו במערב ארה"ב וחושב על המהפכה הבאה.

הוא מפנטז על הרגע שבו יחבר את הגיטרה שלו לעוד אפקט ועוד אחד ועוד אחד, אבל הוא מחכה שהזעם יעבור. מתוך הזעם הזה כלום כבר לא ייצא. אז הוא מקשיב ל-Neu! וממתין. בדרך הוא מגלגל עוד טבק ומעביר את היד על הבלליקה שלו. כבר כמה זמן ש-Hala Strana לא הוציאה כלום, עשרים דקות. הוא יודע שהם שם מחכים. כת של מאמינים רצחניים עם זיעה בעיניים, שורפת אותם טוב טוב, מקשה על הראייה, הופכת את הכל למטושטש, חד גוני, רע.

הוא יודע בתוך תוכו שהם מחכים, אבל הוא לא זז. כי הוא למד, בדרך הקשה, שתזוזה אמוציונלית משמועתה מוות במקרה שלו. זה יכניס אותו ללופ שממנו הוא לא יוכל לצאת יותר. משהו בין דגדוג השדים הרעים של תהומות הנפש שלו לקרחנה האקזיסטנציאלית ופירוק החושים שהוא חווה, אחרי שהוא שומע להקות כמו Popul vuh ו-Harmonia.

ולאט לאט הזעם הזה מתחיל לעבור, ואז הוא חופר את התעלה שתחבר אותו בין הדלת, שלידה הוא שוכב מרוסק לחלוטין, עד לארגז האפקטים. זו התעלה שתכיל את הכבלים. זו התעלה שתחבר את הראש שלו הישר לתוך הלב, וספייקים קטנים של קרח משונן ומושחז יעופו בה, כמו ברד קשה ופוגעני, הישר לראש מפוצץ האלכוהול שלו. הוא מתחיל להירגע, והמחשבה הופכת שוב צלולה, חדה ומשוננת, אבל כבר לא מסוכנת. כן, הוא כבר לא יזיק לעצמו שוב. הוא יודע שהזעם עבר. והוא מתחיל לחבר אותם, פיסה אחר פיסה של זוועות העולם המודרני, זוועות של מלחמות, זוועות של מחשבות. איך הוא מרסק את הפסנתר היקר במכת אגרוף. איך הוא מנתץ את הדיליי לאלף חלקים עם פטיש 10 קילו. איך הוא יהרוג את כולם. אבל הוא שקול. הוא למד לחכות שהזעם יעבור.

כשהיא דופקת בדלת, הוא בטריטוריה אחרת, הוא במערה שלו, הוא יותר רגוע. היא מציעה קפה וטוסט וחמאה ומזכירה שיש ילדה שמחכה שאבא שלה יקריא לה סיפור. אבל הוא עם עינים עצומות, מצח רטוב, עם הראש למעלה, והגיטרה תלויה על הצוואר כמו גוויה שנסחבת הישר מתוך האש על ידי הפרמדיק, לחוף מבטחים, ששום דבר לא בטוח בו. רק המוות בטוח, ואת זה הגוויה וגם הגיטרה כבר יודעים. הכלבים נובחים והשיירה עוברת, ואין לו דרך לעצור. הוא ממשיך ופורט חזק, חזק מאד, ומכניס גם סלייד, ומוסיף עוד שכבה, ומנסה למצא את הדרך החוצה מהבועה האלסטית המסריחה הזאת. והוא נתקע בדופן שלה ועף אחורה אל הקיר, נחבט בו בזעם ונופל על המרפקים. והמגבר הזה מטרטר כמו איזה רדיו ישן שמנגן בתדרים של טלפון את הבוטלג הכי מסריח שה-Velvet Underground הקליטו במרתף המעופש ביותר, כשהם מנסים לתעד ולו לעשרים שניות את הצחנה השוררת בחדר כשהפידבקים של White Light/White Heat צורחים.

והאשה יוצאת ומנידה בראש והילדה רוצה את אבא שלה שיקריא לה סיפור ויחבק גם הוא את הדובי, כמו שהוא עושה בלילות האלה, אתם יודעים, כשהוא אבא טוב. אבל אחרי שהיא מסיימת לקרוא לו, היא מבינה שזה יהיה אחד הלילות האלה. שאמא נכנסת לישון איתה במיטה כי שוב 'אבא מרגיש לא טוב'. הוא לא סופר את אשתו והוא לא סופר את הבת שלו, רק את המבט המופנה לתקרה, עם העינים העצומות והמצח הרטוב. הכל מתוח כמו חץ, והוורידים שלו בצוואר בולטים שזה אסון, מאיימים להתפקע. הוא היה צריך להיות בוב גלדוף. מי כמוהו מושלם לשחק את 'פינק'. אז הוא מנסה לשחזר לאט לאט, קורע את הממברנה של הרמקול ומדביק אותה עם דבק מלפני 20 שנה, תולש את הכבל של המגבר מהקיר, מרים את המגבר וזורק אותו מהחלון. הוא חותך לעצמו את הידיים מהשברים של הזכוכית. הילדה כבר לא בוכה. אבא שוב השתגע.

ואז משתורר השקט, הכל כך מתוח. זה שנמשך ונמשך כמו נצח ומאיים לשרוף את כל יושבי כדור הארץ במכה הראשונה שהוא ייתן על הגיטרה. הוא נכנס ללופ. שני תווים מתנגנים עכשיו במשך שעה, הוא מסתכל בטלוויזיה ורואה את אל גור מסביר על כדור הארץ ועל מירוץ החימוש האזרחי. הוא חושף שיניים, נוהם, הוא נוחת על הכסא, זרועותיו שמוטות לצדדים ומחכה. שיגיע כבר הזעם הזה, שיזכיר לו איך זה מרגיש, להיות חי.

Untitled 1

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

לקניה
אתר בית
לשאר הגיבורים

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת אלבומים, סקירת אמנים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הגיבור הבלתי מושר 2008

  1. מאת yossi‏:

    הגעתי דרך הפורום . אחלה סיפור :-)

כתיבת תגובה