כמוכר דיסקים בעברי, יצא לי לראות הרבה מאד עטיפות אלבומים. מן הסתם לא את כולם הצלחתי והספקתי לשמוע, אבל על כל הדיסקים האלה ידעתי להגיד משהו.
בשלב מסוים זה כבר נהיה ידע קטלוגי, מסודר לפי אינדקס, ששופט את הספר לפי האריזה שלו, מפאת מחסור בזמן וסבלנות לשמוע את הכל.
בד"כ צדקתי, ידעת לזהות תקליט EMO מקילומטרים (ומן הסתם, בחורה מצוירת עם חזה חשוף שהרגלים שלה הופכות לשורשים של עץ, שמחזיקה גרזן שתקוע בראש של פנתר מרוסק – יהיה אלבום מטאל), אבל פספסתי את Cheveu. הם נראו לי כמו איזה אלבום אבוד של סטראולאב.
כשפנו אלי מהלייבל Sshaking Records הירושלמים שאחראים על שימור הרוקנרול במדינה הזו, שמחתי, כי על הלהקה שמעתי כבר אלף פעם, אבל אף פעם לא הזזתי את התחת שלי לשמוע אותם.
ללא ספק, כייף גדול לגלותך הרכב סול כל כך אותנטי, עם הניואנסים הנכונים ונטול הקלישאות.
כך הרגשתי כשהקשבתי להרכב המשובח JC Brooks & The Uptown Sound, הרכב שבבסיסו נוצר כדי ליצור להקה מולטי-גזעית שתעסוק בפאן, פוליטיקה, וסקס. הרבה סקס.
הקול של JC Brooks, לא משאיר אף אחד אדיש, מושפע מווילסון פיקט וסם קוק כאשר הלהקה מנגנת אינדי רוק ופוסט פאנק בתוך הסול השחור שלהם. אכן כייף. אכן מולטי גזעי.זה כל כך טוב וזה כל כך רטוב. אתם כל כך חייבים את זה לעצמכם.
כן כן, אתם צודקים. אתם רגילים לסטנדרט שהוצב זה לא מכבר. אתם קמים בשבת בבוקר, או אפילו בשישי בבוקר, ויש לכם מיקסטייפ חדש.
מה לעשות שגם הבלוג וכותבו יוצאים מדי פעם לחופש. אז אחרי יומיים בצפון עם זוגתי היפה, שהיו מדהימים, ולא הספקתי להכין מיקסטייפ חדש, אני מביא משהו מהעבר, שלא שוגר לבלוג הזה עד עכשיו, חצי ראשון של שעתיים שהכנתי בעבר לקול הקמפוס.
בקיצור, תהנו, ותעבירו הלאה, הבלוג הזה צריך יותר קוראים ויותר קוראים צריכים את הבלוג הזה.
1. Billy Holiday – God Bless The Child
2. Michael Chapman – You Say (from the BBC sessions) (03:09)
3. Lee Hazelwood – She's Funny That Way (06:49)
4. Jack Rose – Sunflower River Blues (12:02)
5. Glenn Jones – Sphinx Unto Curious Man (19:18)
6. Fern Knight – What The Crows Left Behind (21:09)
7. Six Organs Of Admittance - Hazy SF (24:51)
8. George Harrison – All things must pass (28:12)
9. Mark Lanegan - Ba-Di-Da (Fred Neil Cover) (31:15)
10. Church – It's No Reason (34:30)
11. A Hawk and Hacksaw – God Bless The Ottman Empire (39:47)
12. Bert Jansch – Bright New Year (43:50)
13. Arboria – On To The Shore (45:20)
14. No Neck Blues Band – Julius:Tainted by Ore (48:04)
15. Animal Collective – The Softest Voice (50:10)
16. Claudine Longet – Nothing To Lose (56:42)
בשבוע לחוץ, הרבה מדי חומר ללמוד באוניברסיטה (וזו רק ההתחלה, אינעל רבאק), אני מודה שלא היה לי הרבה זמן להיות מקורי במיקסטייפ השבועי, שזכה לשם Singing All Day, Singing 'Bout Nothing. אבל בכל זאת, אני מקווה שזה יצא מיקסטייפ מהנה. הוא מוגש בחמישי בערב, מתוך המטרה שתורידו אותו, תצרבו, וקחו אותו לנסיעה לפסטיבל יערות מנשה שקורה היום (חמישי, 6.8, ומחר, שישי, 7.8).
בשעה 16:30 אני אנגן סט סולו, ובשעה 20:00 אנגן עם Buffalos (לשעבר Buffalo Boots) בשעה של חומרים מתוך האלבום החדש שיוצא לחנויות ביום ראשון. מזל טוב.
בכל מקרה, התקשקשתי מספיק ופירסמתי את ההופעות ועכשיו מגיע הזמן לסט ליסט. אין תמונה הפעם, זה מה אין.
1. John Martyn – Head and Heart
2.Incredible String Band – Alice Is A Long Time Gone
3. Spaceman3 – Things'll Never Be The Same
4. Blur – Lot 105
5. Malajube – La Monogamie
6. Okkervil River – Unless It's Kicks
7. Francoiz Breut -Les Jeues Posses
8. XTC – My Weapon
9. Woods – Where and What You Are?
10. John Fahey – Beverly
11. Big Blood – My Last Days As A Fish
12. Doug Martsch – Gone
13. Rory Gallagher – I'm Not Surprised
14. אלי רוזן – יאבאל'ה
15. Ed Askew – Songs For Pilots
16. Swans – Yum-Yub Killers
