אני מת על דיוויד אלן.

אני מת על דיווויד אלן בכל פאזה ופאזה שלו. עם המגבעת או בלעדיה, בגונג או בסולו.למי שפספס,דיוויד אלן הוא מוזיקאי גאון שהקים בסיקסטיז את אחת מלהקות הפסיכדליה\חלל החשובות ביותר – GONG.
גונג היו תמהיל מוזר של פסיכדליה עם ג'אז, ביזאר ושירי ילדים טריפיים נגועים בטפטופי אסיד והוציאו סוללה של אלבומים, כאשר הידועים מכולם הם הטרילוגיה של Flying Teapot, Angel's Egg ו-You (למרות שהגונג שלי הוא 'קממבר אלקטריק'). בנוסף, אלן התחבר למתופף צעיר (עם רגליים מתפקדות דאז) בשם רוברט וויאט.
יחד, הם הקימו את הרכב הענקים 'סופט מאשין'. סופט מאשין של שני התקליטים הראשונים היו להקה פסיכדלית אדירה שעזרה למוזיקאים כמו קווין איירז הגדול ו-יו הופר הגדול לא פחות – לפרוץ לתודעה.
המשך קריאה…

אני יוצא מנקודת הנחה שכל מי שקורא את הבלוג הזה שמע את Forever Changes, ולבטח מחזיק עותק שלו. למי שלא יודע על מה אני מדבר, שילך לקנות\להוריד את Forever Changes של Love ויחזור לפוסט הזה אחר כך.

לאב של שלושת אלבומים הראשונים, טרילוגיה מעניינת שמתעדת התפתחות להקה מימי הפולק-רוק של האלבום הראשון, בהדרגה לדרים-פופ וגאראג' של האלבום השני עד התפוצצות הכשרון האקלקטית של Forever, היו להקה מגוונת. לא רק שהם היו הלהקה המעורבת הראשונה עם שחורים ולבנים, הם גם שילבו סגנונות רבים – מפולק לבלוז לפסיכדליה, נגיעות ג'אז ועוד ועוד. אבל הם תמיד היו נגנים של אחד, ארתור לי, שהיה המנהיג הבלתי מעורער של הלהקה (למרות תרומתו המכרעת של בריאן מקלין, שותפו לשלושת האלבומים האלה). אישיותו הדי מופרעת של ארתור לי כבר תועדה במקומות רבים, כולל תקרית ירי על השכן שלו אחרי שהאחרון ביקש מלי להנמיך את הסטריאו – אבל זו האישיות הזו שתפרה את לאב להיות מה שהיא והולידה את המאסטרפיס Forever Changes.
המשך קריאה…

English version

(תוספת של השניה האחרונה – מסתבר שהם באים לארץ!! – פרטים למטה)
אני יודע שאני קצת באיחור כאן, ואני כותב על האלבום הזה בזמן שהדהודי הפאז גיטאר אולי שכחו בינתיים, אבל סופסוף הגיע הזמן לתת ביטוי למחשובתיי על האי.פי Escape של הצמד האמריקאי Moon Duo, שיצא בלייבל המעולה Woodist.
הצמד הוא שיתוף הפעולה של גיטריסט Wooden Shjips אריק ג'ונסון, יחד עם Sanar Yamada וזהו שיתוף פעולה מומלץ לאלו מכם שרוצים עוד קצת מהטריפיות הפסיכדלית של Shjips, שמכורים לאת החפירה הפאזית שחופרת במוח.

ארבעה קטעים באי.פי הזה, שהוא נסיון מדידטיבי לתפוס ולחקור את הטריטוריה שכבר רבים הלכו בה בעבר. אסתטיקת לואו-פיי וקצב אחיד וחוזר על עצמו, שמזכיר להקות כמו Hawkwind ולהקות שקשה שלא להשוות אותם אליהם כמו Can  או Faust. אבל צמד הירח הם לא חיקוי, הם למעשה השתקפות של גל הפסיכדליה\קראוט שתקף אותנו מאז תחילת שנות האלפיים.
המשך קריאה…

English Version

Sunrise הוא האלבום החמישי של הלהקה הטקסנית My Education והוא אלבום מרתק.
במקור, האלבום היה אמור להיות הפסקול לסרט אילם משנת 1927 בשם Sunrise : A Song For Two Humans אבל המשיך להיות אלבום רגיל שמכניס את המאזין למסע פסיכדלי, פוסט-רוקי שנוגע ברגשות העמוקים באדם, ומתאר התתרסקויות של סלעים גדולים בקרקעית האוקיינוס.

זה לא רק הצ'לו\ויולה הבוכיים שפותחים בצורה מושלמת את האלבום וקובעים את הטון לאלבום, זה לא רק הגיטרות הדומיננטיות על מקצבים איטים ותובעניים – זה המיזוג המושלם והחכם של האלמנטים שעושה את האלבום הזה לכל כך מושלם.

אי אפשר להתיחס לאלבום כזה, שיודעים שהתחיל כפסקול מבלי לחשוב על פלוריאן פריקה (Popol Vuh) שעבד רבות עם הבמאי הגרמני וורנר הרצוג, ובוודאי השפיע על הלחנים והאסתטיקה הכללית של האלבום. אפשר לשמוע את השעות הנוספות שהעבירו חברי הרכב בהאזנה דרוכה לאלבומים כמו Aguirre וגם Garden Pharaos, כי מתחת לגיטרות הכבדות – יש חשיבה מינימליסטית ואוויר.
המשך קריאה…