שיר להיט זה חרא

Ralph Mctell Profile

לו היינו חיים במדינה נורמלית, סביר שמרביתכם הייתם יודעים מי זה רלף מקטל. לא שחלילה אני חושב שאתם לא יודעים, אני רק סבור שאלמלא היינו חיים באדמת טרשים זו, רלף מקטל היה מקבל את הכבוד שמגיע לו, כמו שאתם נותנים אותו לג'ון מרטין או ניק דרייק וגם לרנדי ניומן.

אבל מה לעשות, בתוך ביבי ובתוך הביבים אנחנו חיים, והמקום היחידי שבו אנחנו פוגשים ברלף מקטל, זה כשעורך גלגלצ נועז במיוחד\שדר נוסטלגי ב-88 משמיעים את הלהיט היחידי של רלפי הקשיש – רחובות לונדון. כן, השיר המאוס הזה שהוא לא פחות ממושלם, זה לא אשמתו שטחנו אותו עד דק והקליטו אותו יותר ממאתיים פעם אמנים שונים.

ובגלל הלהיט הזה, רלף קיבל הכרה אדירה באנגליה של סוף הסיקסטיז ועד היום וגם בארה"ב וגרמניה, אבל לישראל הוא לא הגיע. כמו הרבה דברים אחרים שנתקעים במכס. וכשהלהיט הזה כן הגיע לישראל, נגזר עליו להופיע בכל מיני אוספי 'המיטב של השישים' או 'הגברים הרגישים של השבעים', או 'שירים למיוחמי שנות השמונים' וכמובן 'פליטי וודסטוק המובסים' ואיך אפשר בלי 'קומוניסטים אנונימים והשירים שהם אוהבים לשיר בקומונות'.אז זהו, שבאתי לומר- לא עוד! רלף מקטל הוא אחד הכותבים המחוננים ביותר שידעה אנגליה מימיה והגיע הזמן שמישהו יגיד את זה ומכיוון שאני טוב לב – אני אומר את זה. וגם כי לא אמרו את זה קודם לפני עדיין. לא משנה.

רלף מדבר על הספר שכתב

לרלף מקטל יש אלבום באמצע הסבנטיז שנקרא Easy, ו-Easy זו מילה שיכולה מאד לתאר את רלף מקטל. השירים שלו עוסקים בנושאים שבהם עסק כל דור הפולקיסטים הבריטים בסיקסטיז – בינו לבינה ונוסטלגיה שלפני הבליצקריג. הנגינה שלו על גיטרה אקוסטית היא מאלפת. הוא לא להטוטן אבל אפשר לשמוע שאם הוא היה רוצה ללהטט, הוא היה לוקח כלב ים ומאזן לו כדור על האף, ומנגן רג-טיים או איזה leadbelly תוך כדי שהמסכן מנסה לאזן את הכדור. אבל הוא לא כזה, כי הוא איזי והוא נעים והוא לא בא לשבור לכם את העצמות. מצב הרוח שבשירים שלו הוא תמיד נעים ונינוח, עם הקול העגול והנעים שלו. זה לא פרווה (parve), זה פשוט נעים. כלומר, לו גלגלצ היו רוצים באמת איכות בסופשבוע הרגוע שלהם, מוטב היה שישימו את כל הדיסקורגפיה של מקטל.
Ralph Mctell

אבל לאלו שלא רוצים ללכת ולחקור את כל הדיסקוגרפיה שלו, תרשו לי להמליץ לכם על דיסק לשבת, שאתם בטח תורידו כי עכשיו סופ"ש אבל אל תשכחו ללכת לקנות. אני מדבר על האלבום בהופעה משנת 1976 – Ralph, Albert and Sydney.
מקטל פוצץ את הרויאל אלברט הול, סולד אאוט משל היה שלומי סרנגה במועדון הפלקה. ואחר כך הלך ופוצץ כרטיסים גם בסידני אופרה האוס באוסטרליה. שתי ההופעות האלה הוקלטו והן מופיעות באלבום.
21 שירים מופיעים באלבום הזה ואפשר להסתכל עליו בתור 'מיטב הלהיטים'. הוא נוגע בקלאסיקות שלו כמו 'רחובות' ו'Grand Affair' וגם Michael In The Garden', אבל זה רק חצי מהסיבה למה האלבום הזה כל כך טוב.
Ralph, Albert and Sydney

פעם המרצה שלי במכללת הסאונד שבה למדתי בלונדון, סיפר לי שהסיבה שניל יאנג כל כך מדהים בהופעות, זה כי יאנג (צוטט באומרו) מדמיין שהוא יושב בסלון ביתו ומנגן לבד. זה הופך את הכל לנינוח, ללא חובת הוכחה, פשוט וקל ונעים. וכשזה משולב בשירים אחד אחד, בגיטרה נעימה ובשירה נעימה – יש תקליט מבריק ביד. הוא עובר מדי פעם לפסנתר (Sylvia) ומדי פעם שם מפוחית על הצוואר (Zimmerman Blues) ויש שיר אחד, נחשו איזה, שכל הקהל שר איתו ויש לזה עוצמה אדירה. אבל גם כשכל הקהל איתו, הוא עדיין בסלון שלו, נעים לו ואיזי, וזה עובר את המיקרופון ו-34 שנים אחרי שההופעה מוקלטת, זה עובד.

זה בדיוק מסוג התקליטים שמחזירים לי את האמונה בשיר טוב. היום אני לא שומע שירים טובים כמעט. ממש נדירים. אני שומע ווקאליסטים, אני שומע שטיקים, אני שומע הפקות גאוניות, אני שומע קלישאות, אני שומע חצאי שירים לא אפויים עד כדי שאתה מרגיש את הבצק ואז אני מבין למה נדירים התקליטים החדשים שאליהם אני חוזר שוב ושוב ולמה לתקליט הזה של מקטל אני חוזר כבר עשר שנים פעם בכמה חודשים. כשהשיר טוב, הזמר נינוח והכל בסדר – זה עובד, זה מנגנון שמתחבר פיקס וזה מוציא משהו מושלם.  קחו לכם מתנה לשבת נעימה.

Ralph Mctell – Nettle Wine
Ralph Mctell – First Song
Ralph Mctell – Grande Affair

Ralph Mctell – Sylvia

קנו : ישירות מראלף

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת אלבומים, סקירת אמנים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על שיר להיט זה חרא

  1. מאת עידו‏:

    הוא מעולה, נחשפתי אליו לפני כמה חודשים והוא יותר ממצוין.
    יש לך רעיון מהיכן אפשר לרכוש את האלבום שלו CD?
    שמחים שחזרת

  2. פינגבאק: Tweets that mention רלף מקטל - בהופעה 1976 | Small Town Romance -- Topsy.com

  3. מאת עומרי‏:

    נכון, יש את מקרה שי עמר אצלנו ("באושר ובעוני") עד עצם היום הזה.
    גם הוא להיט אחד וחסל.

    גם גילמור, הההוא מ "הקיץ האחרון".
    יש עוד המון דוגמאות.

    צודק, בשנים האחרונות אין דיסקים שאפשר לשמוע ולחזור אליהם.
    פשוט אין.
    לא קיים.

    מה שאני לא מסכים איתך, זה שגם במקרה של רלף מקטל, לא היה לו יותר מדי להציע פרט לשיר הזה. כמו המקרה של השניים הנ"ל.

    אנשים (המאזינים) וזמן, הם לא פראיירים.

    • מאת Small Town Romance‏:

      למקטל לא היה יותר מדי מה להציע? לבנאדם יש כמה תקליטים מעולים ברמות.
      איזה תקליטים שלו שמעת ולא אהבת?

  4. מאת עומרי‏:

    הי
    ניסיתי מזמן, משהו כמו לפני 10 שנים. לא התחברתי ואינני זוכר איזה תקליטים (היו אלה שני תקליטים, אפילו לא ארוץ לגוגל להיזכר).
    זה כמובן עניין פרטי.
    (לטעמי היה רכרוכי מידי)

    אבל, אני לא מעלים עין שזה פשוט לא תפס , לא פה בארץ, וגם … לא ממש בעולם.

    יחד עם זה, אני גם חושב שהוא טוב.

    דע לך גם, בכל פעם שנתקלתי באיזכורו, הנימה היתה כמו שהצגת "איך לא גילו אותו, אני הראשון להגיד את זה ?"

    ובעידן האינטרנט, זה באמת כבר לא יתכן.

  5. מאת AWS-1‏:

    הפסקה אחרונה קצת מוזרה לא?
    כל האלבומים החדשים שאתה כותב עליהם בהתלהבות גדולה כל כמה ימים בערך, הם לא מכילים שירים טובים בעיניך?
    או שזה פשוט כדי להאדיר כמה שיותר את האלבום המסוקר?

    • מאת Small Town Romance‏:

      כוונתי היא – האם האלבומים יחזיקו את מבחן הזמן
      האלבומים שאני כותב עליהם שהם טובים, אני לא יודע האם בעוד חמש שנים אחזור אליהם או לא, אני צריך לתת לזמן לעבור כדי להיווכח.

  6. מאת בועז כהן‏:

    אני גאה בעצמי.
    לא. באמת.
    אני גאה מאוד בעצמי.

    ברגע שגיליתי את "רחובות לונדון", וזה קרה לפני שנולדת, יאיר (מה לעשות, לא נעים, אבל הח"מ כבר
    קנה תקליטים בסבנטיז…) – ברגע שגיליתי את השיר ההוא, הלכתי לחפש את התקליט השלם, ומשם המשכתי לאלבומים מלאים אחרים של הרלף מקטל הזה – ובכל פעם מחדש מצאתי את עצמי מתמכר לשירים שלו על הילדה הקטנה שרוכבת על האופניים, הבחורה שעובדת במפעל, וחוזרת הביתה כשכבר שעת חשיכה, על מייקל הילד המוזר בגן, ועל ננה הרומנטית שרוצה לרקוד כדי להפיג את העצבות, עם האקורדיאון הצרפתי (הוא חי בפאריז, תקופה מסויימת, רלף מקטל)

    אני גאה בעצמי ואני מאושר מכך שכתבת עליו, אולי צריך באמת לכתוב עליו הרבה יותר, כדי שיבינו. יבינו עד כמה הוא נפלא. ומתוק. ועצוב. וכותב שירים מחונן באמת. יש לי חמישה תקליטים שלו, ואף פעם לא נמאס לי ממנו, וזה לנו קיץ 32 יחד, לי ולרלף..

    תודה על הפוסט היפהפה הזה.

  7. מאת נדיה‏:

    יש! כתבת על מישהו שאני מכירה!
    ולגבי המאזין AWS שלא מבין איך אתה יכול להלל ככה דיסק אחד, ומה זה אומר על כל האחרים שהיללת: העולם מורכב, עיוני, וזה ממש בסדר לאהוב ככה חזק כמה דיסקים (או אנשים) בו-זמנית.

כתיבת תגובה