על ההוצאות המחודשות של אושיק לוי


אושיק לוי
אמר בראיון לפני שנה שאין לו בעיה עם המעמד שלו – מכובד אבל לא סטאר, איפהשהו קצת מאחור אבל תמיד עם הניחוח המכובד נושא הטון מבין הענין של 'כן, אושיק לוי גדול, בטח'. אבל אני לא חושב שזה מוצדק, שדור שלם שדרש אושיק, קיבל אותו רק ב'בלי סודות' ולדור שלם של ילידי סוף הסבנטיז\תחילת האייטיז, אושיק לוי הוא רק ההוא מבלדה לשוטר, חוזה לך ברח וכמובן יונתן סע הביתה. כי יש שם יותר.

כשהיינו בני 17, אני וחברי הטוב והיוצר הנפלא אלי רוזן נהגנו לתפוס אוטובוס בימי שישי בבוקר, לחפש תקליטים בתל אביב. הימים היו ימי טרום האינטרנט, ומה שתפסנו ברשת, דג צלופח או דג רקק, היה בשבילנו עולם ומלואו ובעיקר לא ידענו על התקליטים כלום וגם לא היה את מי לשאול. אלי חזר עם התקליט השני של אושיק לוי, שנקרא פשוט אושיק לוי. הוא היה זה שהכיל את יונתן סע הביתה ועוד שירים. הוא השמיע לי את התקליט הזה ואני זוכר את הדלקה המשותפת שהייתה לנו. זה היה בזכות האופי המיוחד של אושיק, הביצוע הווקאלי, ובעיקר בחירת השירים החכמה, שתפורה לפי מידותיו. וזה היה בזכות הביצוע האדיר לניגון עתיק, אבל נגיע לזה. כמה שנים אחר כך מצאתי גרסת דיסק ב-25 שקלים, יד שניה, מאלטע זאכן במקרה הטוב. כך נשמעה גרסת הדיסק, כמו העלאה גרועה מאד מתקליט לא במצב טוב. אז חיפשתי את התקליט, שיהיה לי משלי.

אחר כך התווספו אצלי גם כמה אלבומים אחרים שלו, כמו קצת שקט ואיפה טעינו, ולפעמים, לא בכוונה (תקליט שירי ילדים למלים של יהודה אטלס ולחנים של נפתלי אלטר), ובאופן כללי, התחלתי למלמל בהזדמנויות הרלוונטיות 'כן, אושיק לוי גדול, בטח'. יחד עם זאת, התבאסתי בשביל כלל הציבור שאינו חפרן כמוני, משולהב מציאות נדירות למיניהן, על זה שאי אפשר למצא בקלות את האלבומים הראשונים של אושיק. אבל אז קיבלתי ידיעה לפני חודשיים, שארבעת התקליטים הראשונים הולכים לצאת מחדש.

אז קודם כל, כמה מלים טכניות על ההוצאות המחודשות. מדובר על ארבעת האלבומים : קצת שקט, אושיק לוי, איפה טעינו ו'חדש וקצת ישן'. כמו כן, למארז מתווסף דיסק נוסף, חמישי, של התקליטון הראשון שלו, שיצא לפני 'קצת שקט', ובו ארבעה קטעים.
למיטב ידיעתי ושמיעתי, ואולי אני מפספס, כל האלבומים הועלו מתקליטים בהעדר הסלילים אבל, הסאונד מצוין, והוא נעשה על ידי אילן בן שחר, שעשה באמת אחלה עבודה, הסאונד צלול ברור, מדויק – עבודה נפלאה. אפשר להניח שבמקור ההקלטה לא הייתה מדהימה וגם המיקס, אבל עבודת השיחזור מכובדת ולא חלטוריסטית כמו שעשו עם הקטלוג שלו בעבר.

מאכזב לחלוטין שאין חוברת עם קצת סיפורים, רקע , תמונות וכו' וגם לא קטעי בונוס לאלבומים, אבל מצד שני, זה מארז של חמישה דיסקים שעולה כמעט שבעים שקלים, אז אם באתם בשביל המוזיקה עצמה – יש תמורה לאגרה (אגב, אני מאמין שאפשר להוריד עלויות של דיסקים , במיוחד במארזים כאלה, על ידי הפניה ללינק שבו תשב החוברת\הספר\מידע\תוכן\תמונות וכו'  – חוסך עלויות ומשתמש בטכנולוגיה לרשותנו). נקודה מעניינת, אגב, היא שעל כל התקליטים חתום אושיק לוי כמפיק, ואני מניח שעצם זה שהוא היה המפיק, מצביע על כך שהמאסטרים הם שלו, מה שבטח הקל על הוצאת המארז הזה. וגם, זה מוכיח שאושיק היה מוזיקאי אינדי. סתם הערת אגב.

כך נראה שיק

קצת שקט הוא תקליט פופ רוק מפתיע למדי, סיקסטיזי, כיאה לישראל של 71, אשר חציו הראשון מנוגן על ידי הצ'רצ'ילים וחציו השני על ידי להקת 'זיעה קרה' (אפשר למות על שמות להקות הסבנטיז בישראל, לא?). גיטרות חשמליות של רוב האקסלי, לחנים של שלום חנוך, דוד קריבושי, מתי כספי, טקסטים של טהרלב וחנוך וגפן – החיים הם חומר טוב. כמובן, גולת הכותרת של האלבום היא חוזה לך ברח, שנשמע תלוש משאר האלבום ולמרות שיצא בתקליטון הראשון שלו, שעובד על ידי אלכס וייס (ממליץ לכם לקרא בבלוג האדיר של ערן דינר, ולחפש אחרי איזכורים שלו) – הוא מופיע גם כאן.

אושיק לוי, האלבום השני, יצא בשנת 74 או 75, תלוי את מי שואלים. זה תקליט רגוע יותר מבחינת הפופיות שלו, והוא תקליט די מוזר. זה גם האלבום שאני מכיר הכי הרבה זמן ויצא לי להרהר בו המון במשך השנים, בגלל הלא-שגרתיות שלו. קודם כל, חשוב לציין שזה שיתוף פעולה ראשון שלו עם המלחין הדגול נפתלי אלטר (שהוציא אלבום משלו לפני מספר חודשים). חציו השני של האלבום הוא כולו לחנים ועיבודים של אלטר. בחצי הראשון, יש הרבה מתי כספי. בחלק של כספי, מופיע הביצוע האדיר של אושיק לזה מכבר, עם דיאלוג האוזניות (יעזור לו? לא יעזור לו?) שמופיע בתחלית הקטע.

בואו נבחן את נושאי השירים לפי הסדר : שיר על גבר שעושה ניתוח שינוי מין (השנה היא 1974-5, והמקום הוא ישראל, מיינד יו), שיר על ערגונות ומלנכוליה של לאה גולדברג, שיר על האופי הישראלי התחמני המניאק, השיר הישראלי מכולם, שיר על זה שיש שיר, שיר על רגליים, שיר על יונתן שיסע הביתה, שיר על אברהם שזונח את ישמעאל במדבר כמטאפורה לעניין הכיבוש והשלום וכל זה, שיר געגועים נוסף של תרצה אתר ושיר זעם נשים של אלתרמן השיכור. כל זה באלבום אחד של 35 דקות.
והלחנים – גם הם מוזרים, רוקנרול קליל, בלדות, אגדת דשא, בלוז רוק כסאח (או 'קסאח'), פארודיה תימנית ועוד.
יש באלבום הזה משהו שמאד מקדים את זמנה של ישראל. כמעט כל הנושאים שמוזכרים בשירים, מהווים זווית מסוימת בשגרה הישראלית שאנחנו מכירים היום. מטשטוש גבולות המיניות, לכיבוש, לכמיהה השטיקית לישראל הקיבצוניקית על הדשא עם צילה, הכמיהה הביתה, הרצון לברוח וה'תעשי לי דאווינים ואני מפרק לך את הפרצוף' של אלתרמן ב'ניגון עתיק'.
אגב, אותו ניגון עתיק, לחן שלישי שאני מכיר ואולי יש עוד, והוא היחידי שקולע למטרת המשורר ולא חוטא לאיזו רומנטיזציה שאין לה מקום בכלל. אפרק לך את הפרצוף אם תצחקי בלעדי במסיבה, תזהרי ממני. גיטרות הרומנו האלה הם אחד הדברים היותר עוצמתיים שנעשו ברוק הישראלי הקלאסי, ובכל פעם שאני שומע את זה, הקטע מפרק אותי.

ב-76 יצא איפה טעינו, שעליו חתומים כבר אושיק לוי ונפתלי אלטר כצמד יוצרים. אלטר הלחין את כל השירים וטקסטים נתרמו על ידי מאיר אריאל, יעקב גלעד, אלתרמן, זאב טנא ורוטבליט. הוא גם התקליט הטוב ביותר עד כה. אושיק נשמע בטוח בעצמו כמבצע, החומרים אחידים בסגנונם, היות והגיעו מאותו מלחין, אבל הם מאד מגוונים. העיבודים מצויינים, הסאונד מעולה (אחרי בעיית סטריאו קשה במהדורת הדיסק הקודמת), והשירים אחד אחד. משיר הספק במדינתנו הקטנה והצודקת עד מאד ב'איפה טעינו', דרך 'זכרון יעקב' האלמותי, 'הבכי' האדיר של אלתרמן והשיר 'תור א ב ג' שאחר כך הפך להיות 'טרמינל לומינלט' של מאיר אריאל. שני קטעים אינסטרומנטלים תוחמים את האלבום – חיפוש ומציאה. חדי האוזן או אנשים שראו את גבעת חלפון פעם אחת יותר מדי, יבחינו שמדובר בקטעי ה-blaxploitation שמלווים את הסצנה שסרג'ו שופך נפט בחול (לא מאמין שאני זוכר את המוזיקה בסצנה הזו). שהרי את המוזיקה לסרט הלחין, כן, נפתלי אלטר.

האלבום האחרון בסדרה הוא חדש ו'קצת ישן' , שיצא בשנת 1980 ומהווה סוג של רבע אוסף, רבע הקלטות מחודשות, וכמה קטעים שלא יצאו במקומות אחרים (כולל טוליק שלא משאיר עינים יבשות לאף אחד). לא בטוח שהאלבום הזה כל כך הכרחי במיוחד כי שלושת תקליטי האולפן מופיעים במארז, אבל אפשר להעריך את היושרה האומנותית להוציא את כל הקטלוג, ובכל מקרה בדיסק הזה יש כמה קטעים שמופיעים בו לראשונה אז כנראה שזה בסדר.

אז תראו, אני אגיד לכם את זה בפשטות, אם יש לכם זיקה לרוק ישראלי קלאסי, מהסוג של אינשטיין\חנוך\שם טוב\קלפטר וכל הג'מעאה הזו, אין ספק שמארז ההוצאות המחודשות של אושיק לוי זו אחת הרכישות הטובות ביותר שתעשו בקרוב, זה פינוק אמיתי, מלא בפנינים, שמזכיר לך כמה שפעם היה טוב וכל מי שאומר שזו התרפקות נוסטלגית, שילך לשמוע סולואים של סינרגיה.

מתנה לחג? בוודאי, לעצמכם, לשכנים ולמשפחה. לא לפספס.

אגב, אושיק, לגבי שאלתך 'איפה טעינו?' – זו לא אשמתנו, זו אשמת ההם. אנחנו לא חלק מזה. יאיר.

[אודיו]
אושיק לוי – הבכי (מתוך איפה טעינו)
אושיק לוי – ניגון עתיק (מתוך 'אושיק לוי')
אושיק לוי – לא יודעים (מתוך קצת שקט)

[קנו] מוזיקהנטו
[עוד]אושיק לוי מתארח אצל קוטנר (אודיו)

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת אלבומים, סקירת אמנים, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

18 תגובות על על ההוצאות המחודשות של אושיק לוי

  1. מאת מירב‏:

    אין לי זמן להרחיב אלא רק לומר שנהניתי מכל מילה ועכשיו נהנית מכל תו.
    מירב

  2. מאת מתי ג'י‏:

    שנים חיכיתי שלפחות האלבום הראשון, "קצת שקט", ייצא מחדש במהדורה דיגיטלית אבל באיכות טובה.
    הפעם הראשונה בה יצא על CD זה היה כחלק מהאוסף "קצת שקט +" שחלק מהשירים שם היו תלושים לגמרי מהקונספט.

    אז בהחלט מקבלים פה תמורה לאגרה… ולמי שמכיר את אושיק רק מ"בלי סודות" צפויה הפתעה נעימה.

  3. מאת אסף‏:

    לא יודע אם אתה זוכר, אבל את השם יאיר יונה שמעתי לראשונה כאשר חיפשתי ברשת את האלבום השני של אושיק לוי. ההוצאה שלו אזלה לחלוטין ואני הפכתי כל אבן בנסיון להשיג את האלבום הזה. אני דווקא לא חושב שהוא מוזר, אלא שהוא ג-ד-ו-ל. כל המוזיקאים הגדולים שהשתתפו בו (ודי אם אזכיר את מאיר ישראל, חיים רומנו, אלונה טוראל, מתי כספי, אלי מגן), וכל אלו שתרמו קולות רקע (וגם כאן די אם אזכיר את מיכל טל, רותי נבון, חנן יובל, נאוה ברוכין, אבנר קנר), הפכו אותו לאריך נגן (יש עוד מושג כזה?) שמייצג תקופה שאיננה עוד. האיכות, עם זאת, זוועתית למדי, כפי שציינת.
    רץ לקנות. אחלה מתנה לחגים.

    • מאת Yair Yona‏:

      אסף – לא זכרתי :)
      התכוונתי שהוא מוזר וחריג בנוף התקופה, אבל אין ספק שזה אלבום אדיר!

    • מאת בועז כהן‏:

      מתנה נהדרת לחגים, לעצמי ולכמה מחבריי.

      מקווה שיעשו עוד מארזים כאלה, עם יותר השקעה בחוברת המצורפת.

      ראוי לעשות, למשל, חסד עם כל שנות "פונוקול" של אריק איינשטיין, תקליטים גאוניים, מדהימים, כמו "פוזי" ו"בדשא אצל אביגדור" שנשמעים ונראים נורא בהוצאות העכשוויות שלהם

      • מאת מתי ג'י‏:

        אני יודע בוודאות שכל אלבומי פונוקול של איינשטיין כבר עברו רימסטר.
        בינתיים מה שיצא זה קופסה בת 4 דיסקים (שלאחרונה "פוצלה" לשתי קופסאות בנות 2 דיסקים כל אחת).
        מתי יוציאו הכל בנפרד? זו שאלה טובה, אבל רימסטר כבר עשו לה-כל.

  4. מאת עוזי עזרתי‏:

    כפי שציינת, עם כל הכבוד למוסיקה, כשמוציאים מארז שכזה, הוא לא מושלם בלי החוברת שמוסיפה את מה שצריך מבחינת צילומים, מידע רלוונטי וכדומה. בהוצאות מהסוג הזה נדמה לי שזה מאסט. חבל.

    • מאת בועז כהן‏:

      חוברת עם כל הפרטים, הקרדיטים לנגנים, סיפורים קטנים מאחורי השירים – זה כל כך נחוץ וכל כך חשוב! עשו זה בהוצאה המחודשת של "למה לא סיפרת לי?" (שלמה גרוניך) וזה היה נפלא, בעיני.

  5. מאת בועז כהן‏:

    כתבת כל כך יפה, על אחד הזמרים הכי טובים שפעלו פה, אדם עם טעם, שנגע ברוק, בפופ, בשירי ילדים ובשירי משוררים, ועשה זאת כל כך טוב!

    רק הערה בנוגע לשנים שבהן יצאו התקליטים המקוריים:
    אין תאריכים מדוייקים ואין קרדיטים לכל הנגנים על העטיפות המקוריות, ובחברת "פונוקול" שם ניסיתי לברר לפני 20 שנה גיליתי שהרבה מההקלטות עם הצ'רצ'ילים ו"זיעה קרה", למשל, היו בשנים 1970-1971. זה גם מוזכר בספרו של יהונתן גפן, "חומר טוב". אושיק לוי היה חלק מהמעגל השני של חבורת לול

    אני כמעט משוכנע ששלושת התקליטים הראשונים של אושיק לוי ראו אור ממש בתחילת שנות השבעים. התקליט השני, למשל, התנגן בוודאות בביתנו בטרם פרצה מלחמת יום כיפור.
    לדעתי (וגם לדעתו של זאב טנא, שכתב את "איפה טעינו") התקליט השלישי שלו יצא ב-1974, ו"איפה טעינו" היה התגובה הכי מהירה למלחמת יום כיפור

    ב-1974 גם הקדישה הטלויזיה הישראלית תכנית מיוחדת בשם "שלכם לשעה קלה, עם אושיק לוי", ושם הוא ביצע את "אגדת דשא" (לפני אריק איינשטיין. "סע לאט" יצא מאוחר יותר באותה שנה).

    • מאת אסף‏:

      יש לי את הדיסק "איפה טעינו" ורשום בו במפורש שהשירים הוקלטו בשנת 1978. או שמישהו עשה שם עבודה ממש לא רצינית, או שאתה טועה, בועז….;-)

  6. מאת y‏:

    יפה מאד כתבת.
    יש באושיק לוי יכולת נדירה להתחבר לשירים שהוא שר (שלא הוא כתב) בלי פוזות מיותרות. עם צניעות ודיוק ב"העברת" השיר. אחד הקטעים הכי אהובים עלי בעברית הוא "לא הכרתי אותך מקרוב" של תרצה אתר מהתקליט השני.

  7. מאת דקסטר בוכניק‏:

    יופי של כתיבה. אותי שכנעת. הכרתי מקרוב רק את התקליט השני. ראוי לציין, אולי, כי ברי סחרוף ביצע את "לא הכרתי אותך מקרוב" – באיזה ערב זכרון – שם שמעתי את השיר לראשונה. שא ברכה.

  8. מאת ינשוף‏:

    טוב, היה קצת קשה אבל עכשיו הקופסה בדרך.
    תודה על הפוסט ועל הקישור למוסיקהנטו.

  9. פינגבאק: פחדים של שר חינוך | In Your Mama

  10. מאת music panik‏:

    http://israel-music.blogspot.co.il/

    70 80 90 הכל שם או כמעת אפשר להגיד

כתיבת תגובה