בשנת 1959 פנה בלייק אדווארדס, שבדיוק קיבל פרויקט מNBC לעשות סדרת טלוויזיה, אל המלחין הנרי מנסיני, איש שהגיע מג'אז וביג בנדז, וביקש להפגש.
בפגישה, סיפר לו אדווארס על הסדרה החדשה, Peter Gunn שמה, והציע לו לכתוב את המוזיקה לסדרה. השניים עשו פיילוט לNBC, ללא תקציב והפרק התקבל בהתלהבות במשרדי הקורפורציה
הסדרה שודרה בהצלחה היסטרית בין השנים 59-62 אבל מה שהפתיע יותר מכל, הייתה ההצלחה המסחררת של פסקול הסדרה. רק בשביל להסביר את ההיסטריה – שליש ממכתבי המעריצים שקיבלה הסידרה, היו על הפסקול שרקח מנסיני בגאונות השמורה שלו.
מוזיקת הנושא של הסדרה הפכה להיות סטנדרט שכוסה בכל מקום, אבל שאר הקטעים הפחות מוכרים היו אדירים. מנסיני כתב פסקול שנע בין מוזיקת סרטי פשע ובלשים, ג'אז קול, ביג בנד,רוקנרול, הכל מהול בהכל. נוכחות חזקה של כלי נשיפה, ויברפונים ובעיקר חלקלקות נעימה, מעושנת, פילם-נוארית.
המוזיקה יצאה באוסף אחד מקיף שנקרא The Jazz Sounds Of Peter Gunn, שהוא בעצם המוזיקה של מנסיני, שקיבלה עיבודים אפילו יותר ג'אזיים ממה שהיו במקור, על ידי Pete Candoli, Maxwell Davis, ו-Bob Florence, שמנוגנים על ידי הנגנים הכי נחשבים בLA, בתקופה.
קיצר, זה אלבום השבוע שלכם.
[קראו עוד] על הנרי מנסיני
נהדר יאיר
תודה