כמה מלים על Coil, לקראת ערב המחווה

אני לא יכול להגיד שאני מכיר את Coil, שמעתי בדיוק שלושה אלבומים שלהם, וגם לא יותר מדי פעמים.
כל מה ששמעתי היה פשוט מעולה, וקויל היו אחד ההרכבים שכנראה גיליתי מאוחר מדי בחיי כדי לחזור אחורה ולשמוע אותם. זה עוד יקרה, בינתיים מגיעים עוד ועוד דברים ומציפים אותי והיו-טרן לאזור האייטיז הוא קשה יותר.
עם זאת, רק לפני כחודשיים הזכרתי אותם פה, לרגל אלבום טריביוט חדש שיצא בצרפת. כתבתי עליהם כמה מלים פה ושמתי למטרה לחזור לשמוע את Horse Rotorvator שוב. לא עשיתי את זה.

coiltribute

בימים אלה מציינים חמש שנים למותו של ג'ון באלאנס, סולן ההרכב. לכבודו, מרימים שני הלייבלים המצויינים Heart&Crossbone ו- Topheth  Prophet ערב מחווה מיוחד, לראשונה בישראל. לרוב, אני משתדל שלא להכניס שום תוכן פרסומי לבלוג אבל מכיוון שאני כן חושב שזה חשוב, ביקשתי מאורי שחם מ-Topheth, לכתוב כמה מלים אישיות בשבחי הלהקה. ואלו מילותיו:

Your fear of death attracts such strange objects
Smothering you, hiding you, don`t let it spoil you
Show yourself so the others may see you
So the others may feed you
They want to be near you

כל אחד רוצה להמציא את עצמו מחדש מדי פעם. לעזוב את האהוב והמוכר ולצעוד קדימה אל נתיב של גילוי והתפתחות.
משך יותר מעשרים שנה הפכו Coil את ההזיה הזו לדרך חיים של צעידה מתמדת אל עולמות של צמיחה , יצירה וחיוניות.
פיטר כריסטופרסון וג'ון באלאנס נפגשו בתחילת שנות השמונים. כריסטופרסון , צלם ומעצב שבין השאר צילם את עטיפת האלבום wish you were here , היה חבר בהרכב החלוצי  Throbbing Gristle ובאלאנס היה אחד המעריצים האדוקים של הלהקה. השניים מצאו שפה משותפת שהפכה תוך זמן קצר לשותפות זוגית ואומנותית.
Coil לא הפרידו בין חיי היום יום ליצירה האומנותית. רעיונות מדעיים , פילוסופיים ומיסטיים התערבבו אצלם עם פטיש הומוסקסואלי , חלומות והזיות סמים.

משך השנים הם הקליטו יצירות בעלות עוצמה , עומק ושאר רוח תוך כדי תנועה מתמדת קדימה.
את הקלטת Love's Secret Domain תארו כסשן ארוך של סמים ושחרור אנרגיה זכרית. בראיונות אחרים באלאנס מתאר סצינות שלמות של מפגשים עם ישויות לא אנושיות שבאו להתארח בהקלטות (אחת מהן אף תרמה לאלבום Worship The Glitch כאשר השפיעה בצורה מסתורית על המכשירים). את פס הקול שהקליטו לסרט Hellraiser דחה האולפן בטענה שהוא מפחיד מדי. הכל היה נראה דמיוני ואמיתי בו זמנית.
coildomain

Our ship was wrecked on the sea coast of Tibet
The first thing we saw were several Egyptian Aztecs arriving from Norway
Here all nature is naked
We watch acrobats bathing themselves in blood
And over the doorway is a beast of prey
Straddled on the threshold of pleasure
And a giantess, sea priestess, beckoning the passers-by
She implores them, "Do not lose sight of the sea."
She says, "Do not lose sight to the sea."

אך בניגוד לרוח העצומה שהייתה ב coil, מותו של ג'ון באלאנס היה ארצי , כואב ואכזרי וחשף התמכרות ארוכת שנים לסמים ואלכוהול שהובילה בסופו של דבר לקריסה נפשית ולתאונה בה מצא את מותו.
ה 13 בנובמבר 2009 היה יום השנה החמישי למותו של מי שנראה שכל חייו ויצירתו היו מכוונים לרגע הזה. נדמה שהמילה "מוות"  הייתה המילה הנפוצה ביותר בטקסטים שכתב, המוות כנושא יומיומי וטריוויאלי , שלוחה נוספת של הקיום שהפיזיות היא רק חלק קטן ממנו.

במסגרת הערב יבצעו ההרכבים הבאים אינטרפרטציה לשירים של קויל לצד חומרים מקוריים:

Seven Morgues:

אמביינט-אינדסטריאל שבטי ומבשר רעות

Remesh:
שכבות של דרואונים ופאוור אלקטרוניקס אלים

Refuse to Die:
עינוי מתמשך וקברטי של אינדסטריאל-דאדא

Silence & Strength:
דארק אמביינט אקספרימנטלי ומכושף

Dildo to Play in the Dark:
דום-ג'אז משובש,עצל וקקופוני מחברי ליטרשפיך וברברה.


ערב מחווה לקויל, מוצ"ש, 28.11.09, 21:00, רבניצקי 7, קומה 4, ת"א, 30 ש"ח

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת אמנים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה