דיוויד ברוזה – Night Dawn

English version here

Album cover

הבהרה קטנה לפני שאתם קוראים את הפוסט
זה בא לי לגמרי בהפתעה, הידיעה הזו, שדיוויד ברוזה קיבל מאלמנתו של טאונס ואן זנדט חבילת שירים, שהושארו בצד אחרי מותו של טאונס, ובצוואתו ביקש שברוזה ילחין אותם. טאונס פגש את ברוזה בשנת 1994 וכנראה שהמפגש השאיר על טאונס רושם עז על ברוזה כמלחין וגיטריסט.
אתם חייבים להסכים איתי שזה די שוק, שדיוויד ברוזה, שרובנו מכירים מ'האשה שאיתי' ועד ההופעות במצדה, עם קצת בחונטס, פתאום מוצא עצמו במפגש עם אחת הדמויות המרתקות והחשובות בקאנטרי-פולק האמריקאי של ארבעים השנים האחרונות. זה קצת כאילו מושיק עפיה יקבל בירושה, מקבץ שירים של דוד אבידן וביניהם יהיו תיאורים ארוטים, הומוסקסואלים, ומושיק יקח פסנתר וילחין אותם וישיר שירי זיקה לגבר אהוב בהיכל התרבות.


Townes Van Zandt

בתחילה, כשברוזה שמע על צוואתו של טאונס, הוא סירב בצניעותו הידועה ,לקחת את הפרויקט.  הוא האמין שלשירים האלה ייטב בליגה של הענקים כמו בוב דילן ו-ווילי נלסון. אבל שמונה שנים אחר כך, כשביקר ביוסטון טקסס, ברוזה צלצל לאלמנתו של טאונס, ג'נין, ושאל אותה מה קרה עם חבילת השירים הזו. ג'נין אמרה – כלום. אז ברוזה החליט ללכת על זה. פרטים נוספים פה.

בוב דילן אמר על ברוזה אתה משתמש בגיטרה שלך כאילו זו מכונת יריה'. כולנו מכירים את ברוזה כגיטריסט על, בעל נשמה אדירה ויכולות טכניות שבאמת אין דברים כאלה, כאשר למרות כל הפירוטכניקה והצלצולים מהנגינה שלו, הוא איש צנוע. הופתעתי כששמעתי את האלבום, לגלות שלא מדובר על תקליט של ברוזה הגיטריסט, ושהפעם החליט ברוזה להשאיר את היכולות שלו בחוץ, באופן יחסי (טוב, אולי חוץ מהקטע הסוגר Too Old To Die Young). זה לא שהנגינה שלו לא מרהיבה, זה פשוט לא אלבום פרופר של ברוזה שבו לגיטרה יש תפקיד חשוב במילוי הרבדים של סאונד וטקסטורה. הוא מגובה כאן בחבורת נגנים משובחת, שיוצרת סאונד חם ועדין, והרבה עץ.
David Broza

הבלוז שאפשר לצפות מטאונס, לא קיים פה. זה היה חסר לי בהתחלה, שכן מהו הבלוז אם נשמתו של טאונס לא יצוקה פנימה? אבל בשלב מסוים, הפסקתי להתיחס לאלבום כאלבום אבוד של טאונס והתחלתי לראות בו אלבום של דיוויד ברוזה, שלקח שוב כיוון קצת שונה אבל כל הרבדים באלבום הם ברוזה לחלוטין. כדאי לומר משהו בשבחו של ברוזה, שידע להשתנות עם השנים, לא תמיד אהבתי את החומרים שלו, לעתים הוא היה קצת קיטש בשבילי, אבל פעמים אחרות הוא היה גדול. האלבום קלף למשל, או פארקינג קומפלטו וההופעות שלו עם בחונטוס. בגלל זה אני לא מופתע שברוזה לקח כיוון חדש, אני רק מופתע שהוא פגש את טאונס.
למשל, Long Ball Hitter הוא שיר בלוז-פאב שמשלב נגיעות של ממפיס סלים מצד אחד ואלברט קינג מצד שני, אבל לא באגרסיביות יתרה של שיקגו בלוז אותנטי. במקום זה, ברוזה מביא קשת רחבה של השפעות שמשולבות באופן יפה ובתוכן השירים עוברים במסלולים של מוזיקת פלמנקו, פולק ישראלי, אפילו רמיזות קלות מאד של ג'אז – הכל במעטפה של נשמה אותנטית. לקח לברוזה ארבע שנים להלחין את השירים הללו, ובהחלט זה מורגש, בכל מנגינה ומנגינה באלבום.

יכולות השירה של ברוזה באנגלית, גם הן מפתיעות לטובה. לא שהוא לא יודע מה זה פרזנט סימפל\פרוגרסיב, אבל הדרך שלו לשיר טקסט של מישהו אחר בשפה זרה ולהשמע עדיין מלא כנות ופוגע – ראויה להערכה.Southern Cross שמתחיל בדיוק כמו שיר של טאונס, הוא לגמרי עבודה של ברוזה המגיש הווקאלי, בעל הקול החם והשובה.
הטקסטים עוסקים בעיקר במוות, ולמרות העיסק בנושאים כבדים בטקסטים שלו במהלך השנים, תמיד הוא שר אותם עם איזו קריצה שאומרת – אל תדאג, הכל יהיה בסדר. מקבץ שירים הזה אינו שונה.

בסופו של דבר, זהו אלבום מצוין, שמצריך מהמאזין תשומת לב לעובדה אחת חשובה לפני ההאזנה – זה אינו אלבום של טאונס. זהו אלבום חדש של ברוזה שבמקרה מבוסס על טקסטים של טאונס, ושהנשמה שלו נכנסה לתוך הלחנים. זה לא אלבום בלוז או קאנטרי פולק, זה יותר קרוב לחומריום המאוחרים של מארק קנופלר או לוסינדה וויליאמס. לא לגמרי שורשי, יותר אדפטציה של מוזיקאי זר, לטקסטים של הגביע הקדוש של הקאנטרי האמריקאי, וברוזה הוא בחירה נפלאה של טאונס למישהו שילחין את שיריו ויצוק בהם חיים חדשים.

החיים של טאונס, כפי שתועדו בדיוידי המצוין Be Here To Love Me, נראו קשים וחסרי עיקביות במהלך שנות השמונים והתשעים, אבל למעריצים כמוני שאוהבים את טאונס שתוי או שיכור, זה לא משנה. הוא היה נשמה אותנטית ונדירה ומוזיקאי אדיר, ולא חשוב איזה טעויות עשה בימי חייו, לפחות שתי החלטות הוא עשה בשכל. הראשונה הייתה הבחירה בברוזה לשירים שלו. השניה הייתה להוסיף תזמור מיתרים ל-Kathleen.

Soul to Soul

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

Southern Cross

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

Long Ball Hitter

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

שרוכים (אחד השירים האהובים עלי של ברוזה ובכלל, מתוך קלף)

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

קנו : מוזיקהנטו

הרשמו לעדכוני הבלוג במייל! לחצו כאן
ו\או - בואו לפייסבוק

Related posts:

פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת אלבומים, סקירת אמנים, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

18 תגובות על דיוויד ברוזה – Night Dawn

  1. מאת D!‏:

    אכן "ליהוק" מפתיע. כשקראתי על זה אצל גיאחה לפני כמה זמן הייתי כמעט בשוק. מעט מדי מכירים את טאונס ופתאום ברוזה עושה אלבום שלו.
    עד עכשיו שכחתי מהעניין לגמרי. תודה על התזכורת והקישורים..
    מעניין מה התגובה של התקשורת האמריקנית, הקאנטרית, לנושא..

  2. מאת עידית פארן‏:

    זה כל כך יפה!
    תודה…

  3. מאת דן-יה‏:

    יופי של פוסט יאיר.
    זה באמת תזכורת טובה לזה שלפני שהוא נהייה קיטש הוא היה ילד ששר ומלחין יפה.
    (רעמים וברקים, דא?)

  4. מאת כהן בועז‏:

    איזה יופי כתבת, אח שלי. כל כך הרבה אהבה… כל הכבוד. אהבתי מאוד. עכשיו אלך להאזין לאלבום.

  5. גם אותי זה תפס בהפתעה כשקראתי על זה כעוד ידיעה סתמית בוואללה או ווינט. חשבתי לעצמי שזה אייטם חדשות המוזיקה הכי ביזארי שיצא לי לקרוא מזה הרבה זמן.

    באמת כתבת יפה. צריך ביצים של בת יענה כדי לנסות ולקחת על כזה פרוייקט שאפתני. חובה לתת לברוזה את הכבוד והקדיש האזנה סקרנית אחת לפחות

  6. מאת Shoegazer‏:

    שמחה מאד לגלות ולדעת . תודה לך!

  7. פינגבאק: סוכן תרבות - ברוזה שר ואן זאנט »

  8. מאת בילו‏:

    סחתן על הפוסט.
    נשמע מעניין.

  9. מיאיר יונה אל יאיר לפיד!

  10. מאת קרוזן‏:

    אני חייב להגיד שאני מרגיש מהכתיבה שלך שבאת עם הרבה דיעות קדומות, ואתה כאילו ,וואי וואי, מתפלא שהוא כנראה מוזיקאי ויוצר טוב, ואפילו מנגן טוב.

    • מאת יאיר‏:

      קרוזן –
      זה לא נכון. דווקא יש לי המון ריספקט לברוזה, אני חושב שכתבתי את זה פה כמה פעמים בפוסט בצורות שונות. הוא גיטריסט בחסד עליון, ויוצר מעולה.
      מה שכתבתי זה שהופתעתי לטובה מהכיוון החדש שברוזה לקח מבחינה מוזיקלית, למרות שאני לא מופתע שהוא שינה כיוון, פשוט הפתיע אותי סוג הכיוון.
      לא צריך לחפש את מה שאין פה. זה פוסט שכולו 100 אחוז פירגון לברוזה. שום דעות קדומות ושום בטיח ופלפל שום.

  11. מאת אלון‏:

    הבנאדם פול סיימון הישראלי – גם במוזיקה וגם בשירה. אם נשים בצד את כל החומרים הספרדיים היותר פופולריים אך הפחות מוצלחים והיותר מנג'סים שלו. גיטריסט על ואיש יקר.

  12. מאת candy‏:

    גם אני חשבתי על ברוזה שהוא קיטש עד שפגשתי אותו,והא איש צנוע ומקסים\וכשהו אמחזיק גיטרה ביד, עם או בלי קהל,פשוט יוצאת לו נשמה מוזיקלית אדירה.

  13. מאת קרוזן‏:

    תשים לב שכתבתי מה שאני הרגשתי מכתיבתך.יכול להיות שהתכוונת אחרת.(ואז די מוצדק שאתה מתעצבן, ובטיח וכדומה)

    אבל, לגבי זה שדויד ברוזה שינה כיוון, או סגנון או משהו. פה אתה טועה! הוא לא שינה כיוון.

  14. מאת מעריצה‏:

    כל הכבוד על היוזמה, אבל סטיב ארל עושה את זה יותר טוב…

  15. פינגבאק: הממתק הישראלי של השבוע - ברוזה שעוד לא הכרתם | Morning Candy

להגיב על עידית פארן לבטל